אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת בורר אות ל
[ל] אסור לערות כל המשקה לגמרי וכו'. שבת קל"ט ע"ב בגמרא. דבי רב פפא שאפו שיכרא ממנא למנא [פירש"י כל היכי דתני לשון שפוי בנחת הוא והפסולת נשאר בשולי הכלי] אמר לי' רב אחא מדיפתי לרבינא האיכא ניצוצות [פירש"י ניצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת והנהו מוכחן דבורר הוא] ניצוצות דבי רב פפא לא חשיבי [פירש"י שחנווני ומטיל שכר הי' כדאמרי' בפסחים הילכך אינו מקפיד לניצוצות כ"כ וכשמגיע לניצוצות משליך הן ופסולת לחוץ ותחילת שפייתן מן הפסולת ניכר דלאו בורר הוא] והמג"א סי' שי"ט [ס"ק ט"ו] כתב דלשתות המשקה לאלתר מותר בכל ענין. ועי' מה שכתבנו בביאורנו למלאכת בורר ס"ק ה' אות י' דאפי' לפי מה שהעלינו שם דהנשאר בידו הוא המתברר נמי שרי הכא מאחר דע"כ אינו ממצה כל המשקה דא"כ ילכו גם השמרים עמו וכיון דהשמרים אינם מבוררים לא הו"ל כבורר פמ"א רק כבורר אמ"פ על כן שרי לשתות המשקה לאלתר: