אגלי טל· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
מלאכת בורר אות יב
[יב] פירות שרוב העולם אוכלין אותם עם קליפתן וכו'. כתב המג"א סוף סי' שכ"א עמ"ש הרמ"א דאסור לקלוף שומים ובצלים וכתב המג"א דה"ה דאסור לקלוף תפוחים כדי להניח. והפמ"ג [בא"א] כתב דקליפת תפוחים רוב העולם אוכלין כך בלא הדחק. כוונתו שאוכלין התפוחים עם קליפתן עי"ש. ודבריו נכונים. הגם כי לכאורה יש לפקפק מאחר שהקליפה עצמה אינה ראוי' לאכילה פסולת היא. יש ללמוד מסוחט ענבים לתוך הקדירה דהוי מפרק אוכל מאוכל אף דקליפת ענבה אינה מאכל. מ"מ כיון שנאכלת עם הזג חשוב כולו אוכל ה"נ בתפוח כיון שרוב אוכלין התפוח עם הקליפה חשוב כולו אוכל. והא דכותש חיטין חייב משום דש אף את"ל שהאוכלין החטה בעינה אינם קולפין היינו משום דחטה אין דרכה לאוכלה בעינה דאכילת חטה בעינה כוסס מיקרי פירש"י שלא כדרכה ואכילתה ע"י טחינה שעושין ממנה פת ואז הרוב מרקדין הקמח להוציא הקליפה ע"כ חשוב הקליפה פסולת. מיהו לא ברירה לי הא מילתא אם רוב אוכלין בלא קליפה ואם קבלה נקבל: