אור ברסלב
אברהם יגל (על התנך) אברהם יגל על פרשת תולדות

אברהם יגל (על התנך)· רבי אברהם הכהן מתוניס

אברהם יגל על פרשת תולדות

אברהם יגל על פרשת וירא

ותאמר א"כ למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'. נראה כשראתה עשו מפרכס לצאת ראשון א"כ מחוייב יעקב בכבודו כדדרשינן כבד את אביך לרבות אשת אביך ואת אמך לרבות אחיך הגדול וכיון שכן למה לי חיים. אבל לפי מ"ש שהיה שמעון העמסוני דורש כל אתין שבתור' וכיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש עד שבא ר"ע ולמד את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח ולפ"ז אדרבא עשו מחוייב בכבוד יעקב שהוא ת"ח והוקש כבודם לכבוד המקום. וז"ש ותלך לדרוש את ה' הדין עם מי והשיב לה ורב יעבוד צעיר דהיינו דדרשי' כר"ע שעשו אעפ"י שהוא גדול מחוייב בכבוד יעקב אע"ה שהוא ת"ח:

ע"ש וימצא בשנה ההיא מאה שערים וכו' ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר וכו' ויקנאו בו פלשתים. יש לדקדק מי זוטר הברכה שמצא מאה שערים שהוא חוץ מן הטבע כמ"ש רז"ל מאי שנא דלא נתקנאו כי אם ברבוי המקנה שהוא בדרך טבע. ונראה לפי מ"ש במסכת ערכין גבי אבשלום שאמר לאביו אלכה נא לחברון ואשלם נדרי והק' בגמרא וכי יש מזבח בחברון ותי' בגמ' מפני שחברון אינה ראויה לזריעה ממילא שמן קטינה ובזה מובן שהמקום שהוא ראוי לזריעה אין המקנה גדל שם. ולכך כשראו פלשתים שהיו לו מאה שערים ויש לו מקנה רב ראו גודל הנס העצום שהם הפכיים ולכך נתקנאו והיינו נמי שסמכה התור' והיה אם שמוע ואספת דגנך ואפ"ה ונתתי עשב בשדך לבהמתך שהוא שלא כדרך טבע:

אם תעשו עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכו'. יש לדקדק כיון שלא נגעו בי מהיכא תיתי שיעשו להם רעה ועוד אומרם עשינו עמך רק טוב כיון שהוא טוב מהו המיעוט שבו. ונראה ע"פ מה שאמרו רז"ל דהעושה לוייה לחברו לא יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום וכששלחו יצחק מאתם א"ל לך בשלום ולכך אמרו לו ראו ראינו כי היה ה' עמך כי העושה לוייה לחבירו כונתו לדבק עמו ארבעה אותיות הויה ב"ה לעזור אותו בדרך וא"כ אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך כי אם בפה וכאשר עשינו עמך רק טוב שהוא ונשלחך בשלום ולא אמרנו לך לך לשלום אבל עתה ברוך ה' שראינו שהיה ה' עמך ואז יצחק אבינו ע"ה שלחם מאתו בשלום כמש"ה וילכו מאתו בשלום. שמעתי מפי אבא מארי ז"ל בתוספות נפך משלי:

ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש. איכא למידק באמרו ורוב דגן ותירוש היינו טל השמים ושמני הארץ דע"י הגשמים שיורדים מן השמים תשמן הארץ להוציא דגן ותירוש וא"כ היינו הך. ועוד מ"ש דנקט דגן ותירוש ותו לא. ונראה דיש ג' מיני תולדות בעולם וכולם צריכים לאדם והם בנים וממון ותורה ויצחק אבינו ע"ה בא לברך את יעקב אבינו ע"ה בשלשתן אבל רבוי הממון והבנים ממעטין ממנו עסק התורה כמו שידוע לכך קאמר ויתן לך מטל השמים הם הבנים דתליא במזלא ומשמני הארץ הוא הממון שבא מהארץ אבל התורה רמוזה ללחם כמש"ה לכו לחמו בלחמי ושתו מיין מסכתי הרמוז לתורה שבכתב ותורה שבע"פ וזה ודאי צריך לברך ברבויין וז"ש ורוב דגן ותירוש:

תוכן העניינים

אברהם יגל (על התנך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה