אברהם יגל (על התנך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
אברהם יגל על פרשת פינחס
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן פירש"י ז"ל לפי שהיו השבטים מבזים אותו שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז ומהרש"י הקשה דאמאי לא פירש ג"כ שמבזים אותו מצד יוסף שיש להם פתחון פה כדברים האלה שיש ע"ז כמ"ש במדרש פוטי פרע שפרע עצמו לע"ז ותי' משום דמעשה יוסף הוא כבר נשכח זכרו אבל לא ביזו אותו כי אם על יתרו שהוא בזמנם ע"כ זהו לשיטת רש"י שכתב שהיא בת פוטיפר ונסתרס על יוסף אבל לפי פרקי דר"א שהיתה בת שכם ויעקב כתב לה שם ותלה אותו עליה ושלחה לנפשה וירד מיכאל והורידה למצרים לביתו של פוטיפר ל"ק אלא משכם ולא מפוטיפר לפי שאינה בתו לפי שהוא סריס מעיקרו. ולעיקר הקושיא נלע"ד מפני שנשאה יוסף על ידי מכירת השבטים ליוסף למצרים לכך לא בזו אותו בזה כדי שלא יזכרו עון שלהם וק"ל:
עוד שם וראית אותה ונאספת אל עמך ואחר כך אמר וידבר משה וכו' יפקד ה' וכו' איש על העדה וכו'. יש לדקדק משמע מהכא דמשה ניחא ליה במיתה שנתאוה במיתתו של אהרן וא"כ אמאי חזר מדעתו והתפלל כמנין ואתחנן עד שהשיבו ה' רב לך. ונראה דהאמת נתאוה למיתת אהרן מפני שבנו לקח גדולתו אבל כאן לא אמר לו כלום מזה וחשש משה רבינו שח"ו השם שכח מזה לכך אמר לו יפקד ה' אלהי הרוחות וכו' כדי שיזכור ויאמר לו שבנך ישב במקומך וכשאמר לו יהושע עומד במקומך צר לו עד מאד והתפלל עד שאמר לו רב לך חידש לו הלכה יהושע שנעשה רב הוא שלך ובכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו: