אברהם יגל (על התנך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
אברהם יגל על פרשת בהעלותך
יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם וכו' נראה לפי מ"ש הכתוב ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין ופירשו במדרש רבנן אמרי כך אמרו אם. אנו מהרהרין בלבנו ויודע מה בלבנו נעבדהו ואם לאו לא נעבדהו ר"ן אמר כך אמרו ישראל אנו מכניסין המן בפינו אם יודע מה טעם יורד בלבנו וכו' ונראה דר"ן מפ' דברי חכמים איך אפ"ל דהי"ת משיב לכל אחד מה הרהר אם לא על נסיון וזהו מ"ש הכתוב וינסו אל בלבבם ע"י לשאול אוכל לנפשם וזהו מ"ש כאן יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם כיון דע"י הרהורים שיורד לכם בשר טועמים טעם בשר למה לכם עוד לומר תנה לנו בשר אלא ודאי משום דס"ל לא מה' היתה זאת כי אם. במקרה ולא בהזדמן ולכך אמ' כי מאסת' את ה' שיודע שמתאוים לאכול בשר וטועמים ואפ"ה מתרעמים אלא ודאי כוונתם לשוב למצרים:
ואצלתי מן הרוח. אשר עליך ושמתי עליהם. איכ"ל דלא אמר ולקחתי ונראה משום דלא הוו כמשה ממש מה עשה רבה האור של משה בתוספת מרובה ומהתוס' ניתן להם ולא מהעיקר וכן תרגם וארבי. ועוד נראה לפרש מאי דאמר מן הרוח אשר עליך לא מן הרוח שהיה ביד משה אלא מבחינה שלקח משה דרך משל מבחי' הדעת מינה נרבי אותה וליתן ממנה אל הזקנים ר"ל מאותו הדיבור כאמור ומעתה מה שאמר ויאצל מן הרוח אשר עליו לא על משה קאי: והאיש משה ענו מאד. יש לדקדק מאי שיאטיה שבח משה לכאן. ונ"ל דבא להודיעך הכתוב דמשה הוא שהטעה אותם כשאמר לו ה"י ואתה פה עמוד עמדי מרוב ענוה שלו שלא רצה לגלותה שבחר בו הי"ת מכל ישראל ולכך כשגילה אותה הי"ת כדדרשו בספרי והביאו רש"י בחומש ע"פ פה אל פה אדבר בו אני שאמרתי לו ואתה פה עמוד עמד לכך גילה אותה משה בדברות אחרונות. והא דחסר היוד מתיבת עניו הוא משום שלא יתלה השבח לעצמו שהוא עניו מאד וכתב ענו כדי להוכיח דורות הבאים אם גזר הי"ת על אחד מן הדורות להיות ממשלה בידו על הקהל לרדות אותם ולהדריכם בדרך ישרה והקהל דברו אתו קשות לא יבעט בשליחותו של מקום והיינו דאמר והאיש משה ענו מאד לומר לך אעפ"י שענו מאד עד שאמר עוד מעט וסקלוני וג"כ דרשו רז"ל ע"פ והביטו אחרי משה שהוא לגנאי אפ"ה א"ל הי"ת עבור לפני העם ק"ו בר ק"ו יתמי דיתמי איך תעלה. על רוחם הנפסדת נגד עם ה' וכדי בזיון וקצף אשר ע"כ צריך לבעל הרשות לעבור לפני העם בחירו בדעת רחבה ונפש שפלה ולהדריכו בדרך ישרה ושכרם כפול ומכופל: