אברהם יגל (על התנך)· רבי אברהם הכהן מתוניס
אברהם יגל על פרשת אמור
כי אם לשארו הקרוב אליו לאביו ולאמו. הנה בת"כ מקשו נאמר לאמו שהיא מתחללת ולא לאביו שהוא מתחלל מה לאמו שיהא בידוע תאמר באביו שהוא בידוע ועיין לה' קרבן אהרן ז"ל שם שהביא קושיית הרשב"א זל. וראיתי לה' קול בן לוי ז"ל שתי' עפ"י מה שאמרו ביבמות דף ק' שהקשו קושיית הרשב"א ז"ל ותירצו בממאנת ע"ש וה"נ י"ל דאיצטריך לאביו להיכא שזינתה אמו תחת בעלה מכהן אחר ונולד לה בן והו"ל כהן כשר שהקדושין של אמו בטילין ביון שהיא ממאנת וקידושין על תנאי ולכך אצטריך לומר לאביו שרוב בעילות של אביו ולכך מטמא לו.. וראיתי לה' מטה אשר ז"ל שהקשה עליו וז"ל ואני הצעיר לא זכיתי להבין דבריו דודאי זה לא עדיף יותר מט' לראשון או מז' לאחרון ותני במתני' דהוא לא יטמא להם והניחו בצ"ע ע"ש בדף נ"ז. ולעד"ן דלא קשה מידי דלכך בחר התנא בזה מפני שנסתלק בעלה הראשון לגמרי ולכך לא שייך לומר שרוב הבעילות אצלו אבל כל שהיא תחתיו ואירע מקרא שזנתה פעם אחת ודאי אמרי' שפיר רוב בעילות אצלו לא כן התם ששהתה עמו עד עכשיו. אבל קשה דל"ל לאביו להורות שרוב בעילות אצל אביו נילף ממכה אביו ואין לחלק בין ספק לודאי ונ"ל דאצטריך לומר דחייב להטמא לו דע"כ לא פליג ר"י בקרא דלה יטמא אלא באחותו משום דאם היא נשואה אסור להטמא לה ולכך מעלינן דרגא דמותר לזה אבל גבי אביו שאין בו חילוק מודה דמצוה הוא לו ובזה מתרצה קושיית הרשב"א ז"ל ושו"ר לה' קרבן אהרן שתירץ כן וששתי כעל כל הון: