אברבנאל על שמואל ב· רבנו יצחק אברבנאל
פרק טז · פסוק ג
ודוד שאלו איה בן אדוניך שהוא מפיבושת? וציבא ספר עליו לשון הרע שאמר מפיבושת היום ישיבו לי בית ישראל ממלכות אבי, (ד) ואז נתן דוד לציבה כל אשר למפיבושת, לפי שהיה הוא ראוי לקבל חסד יותר ממנו. ובמסכת שבת (פ"ה נ"ו ע"א) השתדלו חז"ל לפטור דוד מקבול לשון הרע של ציבא, אמרו שם, אמר רב כי מעיינ' ביה בדוד לא משכחת ביה בר מדאוריה דכתיב רק בדבר אורית החתי. והקשו שם שכבר נמצא לו ענין אחר, והא שקבל לשון הרע מציבא על מפיבושת, ועל זה חלקו, רב אמר קבל דוד לשון הרע, ושמואל אמר לא קבל. והיותר מובחר מה שיורה עליו פשט הכתוב, שדוד טעה בזה לרוב פחזותו וצרת לבבו, וחטא יותר ויותר באשר לא קבל התנצלות ממפיבושת האמתי והישר, (ה-ו) ואולי בעונש זה בא אליו מיד איש יוצא ממשפחת בית שאול שמעי בן גרא וקלל לדוד ויסקל באבנים אותו ואת כל עבדיו, ר"ל שהשליך עליהם אבנים מההר אשר היה בו אל הדרך אשר היה עובר בו דוד ואנשיו, וזהו ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר: