אברבנאל על שמואל ב· רבנו יצחק אברבנאל
פרק טו · פסוק לב
ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים, כבר זכרתי שלא בא דוד שמה להשתחוות נגד מקום הארון, ולכן אחשוב שבעלותו מעלה הזיתים הגידו לו שהיה אחיתופל בקושרים, והוא התחיל להתפלל אל האלקים סכל נא את עצת אחיתופל, ובא עד ראש ההר להשתחוות שם ולהתפלל אל האלקים על ענין אחיתופל בהיות פניו ארצה, ובהיותו בזה בה אליו חושי הארכי, ולכן התעורר דוד שהוא באמת יפר את עצת אחיתופל אחר אשר בא בהיותו באותה צרה וצוקה, וששמו יורה עליו הארכי שיהיה ארוכה למכתו. ובמסכת סנהדרין פרק חלק (דך ק"ז ע"א) אמרו שבקש דוד לעבוד עבודה זרה, ושחושי בא קרוע כתנתו על זה ומיחה בידו והוא דרך דרש. והפשט מבואר הוא כי בא אליו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשו כאיש עצב ומתאבל, והיתה כוונתו ללכת עם דוד אל אשר ילך.