אברבנאל על שמואל ב· רבנו יצחק אברבנאל
פרק טו · פסוק ז
(ז-ח) ואמנם לתפלה זכר שמקץ ארבעים שנה למלכות דוד ולשנות אבשלום (כמו שפרשתי) אמר לאביו וישלם נדרו אשר נדר בחברון, ואולי היה שם במת צבור והיה הוא מתבודד שמה, גם לפי שדוד מלך בחברון ראה אבשלום בנו למלוך שמה בחשבו שהמקום גורם לזה, והלך לבקש מאת האלקים שימליכהו תחת אביו. וחז"ל אמרו במסכת סוטה (פ"ז ל"ד ע"ב) [א"ה אעפ"י שבמסכת סוטה מביא דבר מועט מזה המאמר, הנה במסכת תמורה י"ד ע"ב מביאו בביאור גדול ובאריכות יותר ועיין שם]: לא הלך אבשלום אלא להביא כבשים מחברון לא להקריב שם, והקשו עליו מחברון מיבעי ליה? והאפוד כתב שהלך חברון להיותה עיר ואם בישראל והיותה מקדם עיר ממלכה, בחשבו שכאשר ימליכוהו שם בני העיר ימליכוהו כל ישראל, ולזה צוה למרגלים אשר שלח בכל שבטי ישראל שיאמרו כשמעם קול השופר מלך אבשלום בחברון, ר"ל כבר קבלוהו אנשי חברון למלך ועתה לכו אחריהם: