אברבנאל על שמואל ב· רבנו יצחק אברבנאל
פרק ה · פסוק ג
וידמה שאז הלך העם איש לאהלו ושבאו הזקנים שבשבטים אחר כך אל חברון והמליכו שם את דוד, והוא קבלתם אותו למלך על כל ישראל לפני ארון ה'. והמפרשים אמרו שהזקנים באו ראשונה לכרות ברית, שלא ירע עמהם על אשר החזיקו עם אישבשת, ואחרי כן באו כל העם, ושפירוש ויבאו הזקנים וכבר באו הזקנים. והיותר נכון אצלי הוא שבאו השבטים כלם ולזקנים בפרט כרת הברית, כי בידם נשבע על כל אשר יעשה בישראל או נשבע שלא ירע לזקנים, ואז כלם השבטים והזקנים המליכוהו, ונתאמת אז אצלם (תהלים כ"א ח') כי המלך בוטח בהשם ובחסד עליו בל ימוט: