אברבנאל על שופטים· רבנו יצחק אברבנאל
פרק טו · פסוק ט
וזכר שעלו הפלשתים בעבור זה וחנו ביהודה וינטשו ויתפשטו במקום שנקרא אח"כ לחי, והוא מענין (שמואל א' ל' ט"ז) והגם נטושים על פני כל הארץ, רוצה לומר מתפשטים, (יא-יב) וכאשר ידעו זה בני יהודה ירדו למקום שהיה שמשון בו ואסרוהו ברצונו להביאו לתתו ביד פלשתים, וכאשר בא אצלם שבר העבותים כאלו היו פשתים אשר בערו באש, (טו-טז) וימצא לחי החמור טריה ויך בה אלף איש ואמר בלחי החמור חמור חמורתים וגו', ר"ל בלחי חמור אחד עשיתי צבור וצבורין של מתים, כמו (שמות ח' י') חמרים חמרים. והביא הנמשל בזה ואמר בלחי החמור הכיתי אלף איש שהם הצבורין שזכר שעשה: