אברבנאל על צפניה· רבנו יצחק אברבנאל
פרק ב · פסוק טו
ולפי שהגדיל ליעד בחרבן נינוה אמר עליה זאת העיר העליזה היושבת לבטח ר"ל זאת העיר שהיתה שמחה תמיד בהצלחותיה ויושבת לבטח זמן הרבה, האומרה בלבבה אני ואפסי עוד לפי שהיתה מולכת בכפה ולא היה דומה לה איך היתה לשמה מבלי יושב ומרבץ לחיה עד שכל העובר עליה ישרוק כמתמיה ויניע ידו כמקונן עליה: