אברבנאל על נחום· רבנו יצחק אברבנאל
פרק ב · פסוק יד
וכל זה היה משל לנינוה שהיו יוצאים משם מלכי אשור והולכים לכבוש את העולם ובוזזים ושוללים ומביאים שמה למלאות אוצרותיהם ולהניח לבניהם, ולכן היתה גזרת השם על נינוה בעשן רכבה רוצה לומר לשרוף באש כל הרכב שלה עד שיעלה עשנו השמים והיה זה ברכב מפני שברכב ההוא היה מחריד את העולם, והכפירים של אותם האריות שהם בני המלכים וכל זרעם תאכל חרב ובזה האופן אכרית מארץ טרפך שלא תטרפי ולא תגזלי העולם עוד ולא ישמע עוד קול מלאככה רוצה לומר קול מלאכיך שהיו מרימים על ארצות העמים ליראם ולבהלם כמו שעשה רבשקה על ירושלם: