אור ברסלב
אברבנאל על מלכים א פרק כב › פסוק ב

אברבנאל על מלכים א· רבנו יצחק אברבנאל

פרק כב · פסוק ב

פסוק א

ויהי בשנה השלישית וגומר. ספר הכתוב שאחרי השלש שנים שהאריך השם יתברך אפו לאחאב העיר את רוחו לתת גמולו בראשו, (ג) שיאמר לעבדיו הידעתם כי לנו רמות גלעד ואנו מחשים מקחת אותה מיד ארם? והיה זה לפי שלא נזכר אחאב לשאול אותה מבן הדד כאשר השיבו הערים אשר לקח אביו מארץ ישראל ונזכר עתה ממנה, ואמר זה לעבדיו כדי שיעזרוהו בקנינה. ואין ספק שבזה עבר על בריתו וחללו שכרת את בן הדד להיות עמו בשלום.

תוכן העניינים

אברבנאל על מלכים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה