אברבנאל על ישעיהו· רבנו יצחק אברבנאל
פרק כט · פסוק ד
וזכר הנביא שהיה ירושלם אז כל כך בצרה ובמורך לב, עד שלא היו יכולים לדבר ולהשמיע קולם, ואולי שרמז בזה אל שלוחי חזקיהו אשר שלח לדבר עם רבשקה שלא היה בהם כח לדבר, והוא אומרו ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך עד שיהיה כאוב מארץ קולך ומתחת העפר אמרתך תצפצף, וכינוי הנקבה היא כנגד קרית חנה דוד אשר זכר.