אברבנאל על ישעיהו· רבנו יצחק אברבנאל
פרק א · פסוק ז
ומה שאמרו חז"ל ארצכם שממה וגו', הוא גם כן ספור העונשים שיקרו אליהם, וזכרם בלשון עבר כי ראה הנביא בנבואתו כל הדברים ההם כאלו הם כבר נעשים, ואמר ארצכם שממה על הארץ הנעבדת, ועריכם שרופות אש על הערים הבצורות ששורפים אותם האויבים כדי לכובשן, ואמרו אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה הוא קודם היותה שממה שהיו האויבים אוכלים התבואות ועינם רואות ואין לאל ידם להנצל מהם, וכדי להפליג בחרבן הארץ אמר ושממה כמהפכת זרים, כלומר כמהפכת סדום ועמורה שהיו זרים לאנשים ולאל ית', וכמ"ש (בראשית יג, יג) ואנשי סדום רעים, או יאמר כמהפכת האנשים הזרים אכזרי לב שמשחיתים כל עץ מאכל ולא יחוסו על דבר מבלי חמלה.