אור ברסלב
אברבנאל על ירמיהו פרק לא › פסוק כט

אברבנאל על ירמיהו· רבנו יצחק אברבנאל

פרק לא · פסוק כט

פסוק כג

ואמנם אומרו בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בוסר פירשו בו המפרשים שבזמן התשועה לא יענשו הבנים בעון אביהם כמו שהיה קודם לכן, ותמהתי מדבריהם כי הנה פוקד עון אבות על בנים לא נאמר אלא אל חטא ע"ז כשהבנים אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם שאם יתחברו עונות האבות עם עונות הבנים ויהיה העונש גדול ואיך יצדק זה לימות המשיח, אבל פירוש הכתוב הוא שעתה בגלות אומרים אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו (איכה ה, ז) לפי שבחטא הע"ז שעבדו אנשי בית ראשון נתחייבו גלות ובניהם נשארו בו לזה היו אומרים כמ"ש יחזקאל (יחזקאל יח, ב) אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהינה, אמנם בזמן הגאולה לא יהיה כן כי ימול השם לבבם הערל באופן שכמו שאבותיהם חייבו הגלות כן אלה יזכרו בתשועה ולכן לא יאמרו עוד שהם סובלים עונות אבותיהם כיון שכבר הם בני חורין ונגאלים, (כט) וכל איש בעונו ימות רומז אל האבות שאכלו הבוסר הם אשר מתו וקהו שיניהם ואלה שלא אכלו ממנו לא תקהינה שיניהם, ויהיה אומרו בעונו ימות עתיד במקום עבר כאילו אמר על הראשוני' הגולים איש בעונו מת כל האוכל הבוסר קהו שיניו והותרה השאלה הד'.

תוכן העניינים

אברבנאל על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה