אור ברסלב

אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול

סימן עח

סימן עז

עמדו לפני לדין יעקב ן' שלמה ן' שמחון וחמיו הר' יהודה ן' עטייא אודות קלקול אשתו שטען על חתנו שנתקלקלה בבית אביה והיה מקחו מקח טעות והמציא קב"ע מהנשים שבאו לעשות לה טבילה מבעילת בתולים ומצאו הבגדים לבנים שהלבישוה מלאים דמים ואמרו לה הנשים מאין הדמים הללו ואמרה להם שהם דם ראייתה ובטלו אותה טבילה והתחילה לספור עד שהגיע זמן טבילתה והטבילוה ומשם ואילך בהגיע זמן טבילתה היא מתקלקלת פעם אחר פעם עוד היום ואביה השיבו שלא נתקלקלה בביתו והדמים שנמצאו בבגדיה כשבאו הנשים להטבילה הם תחילת ראייתה בבית הבעל וטבלה לאותם דמים כדרך כל הארץ ולמחרת יום הטבילה נתקלקלה ובתוך ימי הקלקול לקטו לה שבעה נקיים וטבלה וליום המחרת נתקלקלה וכן פעם שלישית ואחר שהתחלת הקלקול בבית הבעל נספחה שדהו והבעל טוען שלא ראה מאורות מימיו והיא הוכחה שהקלקול בבית אביה שאף ביאה ראשונה שבא עליה ויצא דם מי יאמר שהוא דם בתולים ודילמא דם הקלקול הוא ומשם ואילך אעפ"י שטבלה ג' פעמים לא בא עליה כלל בשום פעם אם מחמת מאונה ומיראתו לבוא עליה בחזקה פן תוסיף להתקלקל יותר והוציא אביה ק"ע משני עדים שהעידו שהיה מגיד להם שבאותם הזמנים שטבלה היה בא עליה כדרך כל הארץ בלא הוצאת בתוליה וטען הבעל שיגידו בפניו ובאו והגידו בפניו כדברים האלה ופסקתי להם כיון שהקלקול נמצא והיא תחתיו נימא כאן נמצא וכאן היה ועליו להביא ראיה שבעודה בבית אביה היה הקלקול כדפסק מר"ן בא"ה סי' קי"ז סעיף ח' היו בה מומין וכו' אם נמצאו בה אחר שכנסה לבית הבעל על הבעל להביא ראיה וכו' ע"ש ומה שטען שאף בביאה ראשונה שיצא דם מי יאמר שהוא דם בתולים נומיתי לו כל שקשה לה תשמיש ויש לה צער ניכר שהוא דם בתולים ועם היות שהרב ח"מ והרב ב"ש בסי' הנז' סק"ד כתבו שיש לספק שמא גם בביאה א' בתוך דם בתולים היה דם נדה לא אמרו אלא בשמשה אח"ך ג"פ וראתה דם בכל תשמיש בלא צער דאז יש לספק דגם בביאה א' היה דם נדה בתוך דם בתולים ונידון בה דין אשה שרואה דם מחמת תשמיש הנז' בריש סי' זה דאסורה לבעלה ותצא בלא כתובה כיון שמבעילה א' ראתה דם ע"ש.

א"כ בנ"ד שאומר שלא בא עליה כלל אחר ביאה א' שיצא דם אמינא ודאי שזה דם בתולים הוא שלא הוחזקה לראות דם מחמת תשמיש אחריו ואחר שכן שאין הקלקול מחמת תשמיש רק מקולקלת בראיות תכופות עליו להביא ראיה שקלקול הראיות היה לה בבית אביה ומה גם שיש עדים שהגיד להם שבאותן זמנים שטבלה היה בא עליה כדרך כל הארץ בלא דם חזר וטען שישבע לו אביה שלא היה הקלקול בביתו ונומיתי לו שאין טענתו טענה ודאית אלא טענת שמא נתקלקלה בבית אביה דאם ידע בה שהיתה מקולקלת בבית אביה ונשאה הרי ידע במומה וסבר וקבל כדאי' שם ס"ה וא"כ אין כאן אלא טענת שמא נתקלקלה בבית אביה ואין כאן חיוב שבועה רק אם ירצה להחרים סתם על אביה שלא ידע שהיא מקולקלת והשיאה לו ויטה שכמו לסבול מה שנסתחפה שדהו ואם ירצה לגרשה יפרע לה כתובתה ויוציאנה.

איברא דרשאי הוא לישא אשה אחרת עליה דלא תהו בראה וכו' לקיים מצות פריה ורביה וזו תשב תחתיו עד ירחמו עליה מן השמים והשבועה שנשבע שלא ישא וכו' לא נשבע אלא כפי התקנות וזו מן התקנה האחרונה שתיקנו כשיראו ב"ד שיש אונס רשאי לישא ופי' הרב הגדול מוהר"ר יעב"ץ משם הרב מוהר"ר יעקב ן' דנאן זלה"ה כגון חולי המונע לידה או חולי המונע תשמיש שמתקלקלת בתמידות ולכן רשאי הוא לישא אשה אחרת עליה כאמור החותם פה צפרו בעשרים בחדש זו שנת בשלם ובמישו"ר לפ"ק וקיים.

נאם שאול ישועה סל"ט

תוכן העניינים

אבני שיש חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה