אור ברסלב

אבני שיש חלק א· רבי שאול ישועה אביטבול

סימן מו

סימן מה

טופס והעתקת שטר ק"ע שנתקבלה בכפר קצר אסוק וז"ן במותב ג' כחדא הוינא עד דאתא קדמנא עד אחד כשר והעיד בתע"ג ואמר בזה"ל לעדות לשי"ת באיין כאן חאדר מנאיין כאן מרי'ץ יוסף בן מסעוד ומת מההוא חולי וצוה בעת צוואתו בדעתו השלימה ומיושבת כבריא וקאל באיין לקרקע דייאלו כלו נתון במתנה גמורה שרירא וברירא וקיימא בכל חיזוקי המתנה ובכח מתנת ש"מ מעתה ומעכשיו להבתול' זהרא בתו ואחריה אם מתה הכל נתון במתנה גמו' לשמחה בתו אחותה ככל תקוני המתנה כדת וכהלכה כמתנות הנהוגות בכל ישראל עכ"ד העד הנז' ולראיה ח"פ יום א' בשבת י"ט לח' כסלו שנת נפלאו"ת לפ"ק וקיים וחתם א' ה"ר זבולון בה"ר מרדכי אסבאג וסמוך לחתימתו כתוב ושם העד הנז"ל יעקב בן יצחק ן' מאמאן והכל שריר וקיים וחתמו ה"ר סלימאן בן מסעוד בן צניוור וה"ר אהרן ן' משה ן' זנו ונתקי' החתי' בכפר אוטאט בתלת ועדים החתו' על הקיום המה כהה"ר שמואל ן' זנו וכהה"ר אברהם ן' שטרית והכרנו חתימותיהם כדחזי:

ובנייר אחר נמ"ך ק"ע מעד ב' וז"ן בתלת כחדא הוינא יתבין כד אתו קדמנא שע"ך שהם ה"ר משה ן' שמואל ה"ן יתאח וה"ר יצחק ן' חיים בן הרוש והכרנו שאין להם יחוס של קורבה כלל והעידו בפנינו בתע"ג ואחר האיום בררו בעדותם שכך היה בפניהם וכן אמרו בזה"ל באיין העיד לפניהם עד א' כשר ושמו משה ן' יוסף דמתושבי קצר אשוק וכך בירר בפניהם בעדותו באיין כאן חאצ'ר מנאיין כאן מרי'ץ יוסף ן' מסעוד ן' חיון דמתוש' קצר אשוק ובעת צוואתו צוה בדעתו השלימה ומיושבת כבריא ואמר באיין לקרקע די ענדו כלו הידוע לו בכפר הנז' נתון במתנה גמו' שרירא ברירא ככל תיקוני המתנות הנהוגות בישראל מעו"מ להבתו' זהרא בתו הכל נתון לה במתנה ואם ב"מ מתה הרי הכל בכי יותן לשמחה אחותה דהיינו נכסיו לזהרא ואחריה לשמחה ובירר העד בעדותו שמת יוסף הנז' מאותו חולי ע"כ מה שהעידו העדים מפי העד, ועוד בררו בעדותם שהיו בג' כחדא כשקבלו העדות ולראיה חתמנו טו"ב בשבט שנת וקנאת"י לציון וקיים וח"ע כהה"ר שמואל הנ"ל וכהה"ר אברהם הנ"ל והכרנו חתי':

נדרשתי לחוות דעתי מה יהיה משפט הצוואה הנז' יען שיוסף המצווה הניח ג' בנות זהרא הבתו' הנז' ושמחה הנז' ויאקות אחותם ונלב"ע זהרא הבתו' הנז' ויורשיה הם שמחה ויאקות אחיותיה ועמדה שמחה ובעלה והחזיקו בקרקע הנז' מכח הצוואה ודרים בו עוד היום ולהיות שנלב"ע גם יאקות הנז' עמד בנה לתבוע חלק אמו בהקרקע הנז' באומרו ששתי אחיותיה של זהרא יירשו הקרקע ההוא בשוה ולא תטלנו שמחה לבדה, ועם היות שנראה לכאורה תביעתו נכונה מההיא דסי' רמ"ח ס"א וז"ל ש"מ שאמר נכסי לפ' ואחריו לפ' אם היה הא' ראוי ליורשו אין לב' כלום מטעם שכבר הנחילם לראשון וסיים מור"ם ואפי' אם גם הב' ראוי ליורשו שאין לו כלום שכל לשון מתנה ליורש הרי הוא כלשון ירושה וירושה אין לה הפסק, וא"כ לפ"ז שאין לב' כלום רק לראשון א"כ בנ"ד זכתה זהרא לבדה ויורשיה יורשים בשוה אבל כד דייקינן שפיר נראה שהצוואה קיימת ותזכה שמחה בכל הקרקע, חדא ממה שכתוב בצוואה מעתה ומעכשיו וקי"ל בסעיף ז' אין כל הדברים אמורים אלא באומר ואחריך לפ' ולא אמר מהיום אבל אם אמר ליה ואחריך מהיום לפ' ומכר הא' השני מוציא מיד הלקוחות וכתב הב"י משם הרשב"א דכל שכתב השיור במעכשיו אין ירושה זו מופסקת אלא מעכשיו נתנו הנכסים ליורשים ואף שכתב שיש חולקים ולא הכריע הרי מור"ם הכריע בהגה שם דסברא זו עיקר, ואע"ג שלא הזכיר מעכשיו כ"א בראשונה ולא בשניה מ"מ כיון שאין צורך לראשונה במלת מעכשיו אמינא ודאי דאכולהו קיימא מלת מעכשיו:

[הגהה אישתמיטתיה להרמ"ז ז"ל מ"ש הב"ש בא"ה סי' צ' סקי"ד וז"ל ואחריו מעכשיו אבל אם אמר מעכשיו לפ' ואחריו לבתו לא מהני מלת מעכשיו שאמר לא' יע"ש, עמרם ס"ט]:

ומה גם דאיכא למי' דנ"ד הוי כאלו פירש ואמר לא משום ירושה אני נותן אלא במתנה דאיתא בסעי' ב' דקנה הב' שהרי פירש בצוואתו מתנה גמו' ככל תיקוני המת' וכמתנות הנהוגות בכל ישראל משמע שלא תהיה מתנה זו בלשון ירושה אלא כמתנות הנהוגות וכו' ובזה יתיישבו דברי מור"ם בסי' רנ"ג ס"ו שכתב ואם פי' בהדיא שנותן לו במתנה אפי' ראוי ליורשו אינו אלא לשון מתנה ומדכתבה סתם ולא כתב וי"א נראה דלהלכה אמרה ותקשי לן אההיא דסי' רמ"ח ס"א שכל מתנה ליורש הרי הוא כלשון ירושה, אלא ודאי דאיירי מור"ם במפרש בהדיא בלשון המורה דלשם מתנה נתכוון כנ"ד אע"פ שלא אמר ולא משום ירושה כאלו אמרה מייתורי לישני המתנה:

[המעיין בב"י סי' רנ"ג ובד"מ שם עיניו יחזו דמ"ש מור"ם בסי' רנ"ג הוא חולק עמ"ש מר"ן בסי' רמ"ח דלהרמב"ם אין חילוק בין אמר נכסי לך דמשמע לשון ירושה ומש' לשון מתנה בין אמר נכסי נתונים לך כיון שהוא למי שראוי ליורשו ולסברא שהביא מור"ם יש חילוק בין סתם למפרש יע"ש. עמרם ס"ט]:

העולה ממאי דכתיבנא דשמחה הנז' זכתה בקרקעות אביה לבדה ואין לבן אחותה בהם כלום שהרי אמו לא זכתה כלל שמיד שמתה זהרא הנז' זכתה שמחה הנז' בקרקע למפרע משעה שנתן אביה לשניהם כאמור הח"פ צפרו כ"ב בשבט ש' והנה אמ"ת נכו"ן הדבר לפ"ק וקיים:

נאם שאול ישועה אביטבול ס"ט:

תוכן העניינים

אבני שיש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה