אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן קלב
תשובה בענין אשה שיצא עלי' קול וגם הנחשד אמר כן ואח"כ הודית האשה לפני איש נכבד באמרה שהרופא יעצה כן באשר דרה עם בעלה ט"ו שנים ולא ילדה כלל ואח"כ שבעלה רצה לגרשה נתנה אמתלא שהאיש שהודית לפניו הבטיחה שלא יגיע לה שום היזק ולא עלתה על דעתה שתיאסר עי"ז רק להשקיט המריבה אמרה אבל באמת לא פעלתי עון רק הרבה פעמים שנתיחדה עמו בלילה אבל לא עשתה איסור מעולם והבעל רוצה להחזירה וגם הנחשד עם האיש שהודית לפניו קרובים והנה הביא אדמו"ר הגאון הקדוש מסאנץ ני' קושי' ההפלאה שהקשה בסי' קט"ו סק"א על האי דינא דמצרפי' עדות הנחשד עם עד הודאה והקשה הנ"ל דמאחר דמיירי שהאשה מכחשת עתה רק שיש ב' עדים שנאמנים והא ממ"נ לא נוכל לצרף עדותן דאי נימא שזינתה עם אחר אין כאן הודאה דלענין איש אחר לא מהני הודאה דאמרי' עינה נתנה באחר וא"כ אפי' אמת שהודית אין ממש בדברי' דעם איש אחר לא הי' רגלים ואי נאמר שזינתה עם העד שנסתרה עמו א"כ לא מהני עדותו דפסול הוא לענ"ד פשטות הדברים משום דבענין זה לא בעי' דין עדות ממש רק שנדע שהמעשה אמת שזינתה ואסורה לבעלה וא"כ ממ"נ אסורה דאי נאמר דמה"ט לא מהני משום דהודאתה אי אפשר לקבל רק עם איש זה וא"כ הוא פסול ממילא המעשה אמת דבזה דאמרי' דהעד פסול מחמת שזינה עמה האשה אסורה רק דלפי"ז קשה ביבמות באמר אני הרגתי למ"ד דאין נאמן דרשע הוא הא לענין עגונה א"צ דין עדות רק שהמעשה אמת וא"כ ממ"נ מותרת והארכתי בזה במקום אחר:
והנה לכאורה לא הבנתי דברי אדמו"ר ני' דמדמי לה להא דפלוני בא על אשתו דצריך לחלק עדותו וא"כ יש הכחשה בבדיקות חילוק רב בינותם דהתם מאחר דאין מקבלין העדות על אשתו הקרובה הוי כאלו אמר סתם שזינה עם אשת איש וכאלו אמר אינו יודע עם איזו אשת איש ובבדיקות עדותן קיימת אבל כאן אי אפשר לקבל הודאתה רק עם הנחשד לבד שנסתרה עמו ואיכא רגלים וא"כ פסול הוא (וכעין קושית הר"ן בסוגי' דתרי ותרי גבי תרוויי' בא"א קמסהדי) ואינו נאמן כלל הנחשד וליכא רק הודאה שאמר העד אחד והיא מכחשת ולדברינו הנ"ל א"ש מאחר דאין צריך רק בירור א"כ מיד שאתה אומר שאי אפשר לקבל הודאתה רק עם פ' והוא פסול ממילא אסורה ובאמת כפי הנראה מדברי קדשו של רבינו הג' הקדוש ני' דאין כוונת ההפלאה בקושייתו מחמת פסול העד רק מחמת הכחשה ביניהם.
אמנם הא מלתא ק"ל טובא למ"ש הפרישה בסי' קע"ח בשם המהרש"ל בעד אחד מעיד שזינתה והיא שותקת לא שייך עינה נתנה באחר כ"ש בהודית י"ל דלכ"ע לא אמרינן עינה נתנה באחר א"כ בכה"ג של הרמ"א שיש עד אחד הנחשד וגם עד שהודית ל"ל רגלים לדבר הא בלא"ה יש לאסור בהודאתה דלא שייך עינה נתנה באחר ע"י צירף ולק"מ וכי ידעה האש' שהעד העיד ועי"ז הודית די"ל בכה"ג אם העד אמר תחלה ועי"ז כששאלו אותה הודית גם האש' אח"כ באמת לא שייך כלל עינה נתנ' באחר ולא בעי רגלים לדבר ולדינא צ"ע (עי' בני אהובה דף ע"ז ע"ג ד"ה והנה התה"ד כו' שהשיג ג"כ על הח"מ בזה וכ' דא"צ שאר רגלים לדבר).
והנה בנ"ד באמת קשה עלי לומר דבר לא לאיסור ולא להיתר דלענ"ד מה שהקילו הפוסקים בזה מחמת שקשה להוציא אשה מבעלה ומה"ט גופא סמכו חז"ל במשנה אחרונה אסברת עינה נתנה באחר וכאן בנ"ד נהפוך היא מאחר ששהה עמה ט"ו שנים ולא ילדה כלל בלא"ה מצוה או חיוב לגרשה ואיך נכנס עצמינו לחפש קולות בספק איסורא ותמיהני שלא העירו הגאונים בזה כלל ועוד לפי מה שאמר האיש שהודית לפניו שאמרה טעם שהרופא לימדה כן לעשות משמע שהודאה גמורה הי' רק היא מתנצלת כעת שעלתה לו כן על שאלתו אולי למדה הרופא לזה וענתה הלא גם מעלתו יודע שהרבה פעמים אמר הרופא כן והכונה אבל באמת לא שמעה לדברי הרופא והתנצלות זה קשה קצת לשמוע:
ובלא"ה אי נחזיק בסברתינו דלעיל לפי דעת הפרישה ולמה שכתבתי די"ל כ"ע מודים בכה"ג לא שייך עינה נתנה באחר ועוד דהא כאן באמת איכא רגלים לדבר דהא גם עתה האשה מורית שהרבה פעמים ישינה עמו ביחידות בלילה.
והנה אם היתה מכחשת עד הודאה לגמרי הי' באפשר להתיר מחמת שהנחשד קרוב עם עד הודאה אבל באמת אינה מכחשת רק שאומרת אמתלא ובאמירתה האמתלא גילתה שלא עלתה על דעתה בשעת ההודא' שתיאסר לבעלה עי"ז ובכה"ג יש לי ספק עצום דיש לחוש תחלה כשלא ידעה שמזיק לה אמרה האמת ועתה שנתודע לה שתיאסר עי"ז חזרה בה בכדי שלא תאסור אף דלא חיישינן ללימוד הקרובים לענין איסור אבל בכה"ג יש לספק כנ"ל.
גם מה שכתב הרב המאה"ג מוה' מרדכי יודא מאו"ד ני' שהבעל אמר שאין מאמין להנחשד כלל כי יודע שהוא בלא"ה רועה זונות גם בזה יש קצת חשש למ"ש תוס' בכתובות בחד שינויא דנתיחדה עם נואף יש חשש לאסור וא"כ כאן שנתיחדה הרבה פעמים עם איש זה שלפי דעת הבעל הוא נואף יש לחוש וגם הפנ"י חקר בענין אין לה בנים ובהפלאה כ' דלמא יהי' לה בנים וכאן שהוחזקה שאין לה בנים דהא שהתה יותר מי' שנים וצ"ע. והנה סיום דברי אדמו"ר הגאון הקדוש מסאנץ ני' שצריך לראות ולחקור אם באמת אשה כשירה היתה מאז ובזה וודאי צריך לשאול הבעל עכ"פ אם לא ראה ממנה מעולם שום דבר פריצות שעי"ז היא אצלו בחזקת אשה כשרה ממש.