אור ברסלב
אבני צדק (פנט) סימן קכט

אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט

סימן קכט

סימן קכח

ב"ה עש"ק יתרו תר"ה

שלמא רבא יסגא לכבוד אדוני אבי ע"ר נזרי ותפארתי ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם החריף והבקי המאיר למחנה העברים בו"ק חו"פ נ"י עה"י פ"ה כקש"ת מהו' יחזקאל ני'.

גי"ה בנידון השאלה שכתבתי לך הגיעני ושמחתי מאוד בדבריך הנעימים אמנם כן דרכה של תורה בפרט כי לא למעשה אני אומר כי הסכמתי ג"כ לדעתך הרמה לענין מעשה ולא סמכתי על הוראתי וכן יצא מאתנו שיתפשרו יחד לשלם לה הכתובה ולגרשה מרצון נפשה האמת כי לדין יש תשובה והנני חוזר על הראשונות ובקשתי מאוד לשום עין עיונך שנית על דברי ולא תשליך דברי אחרי גיווך כי תורה הוא וללמוד אני צריך.

ראשון תחלה אשר כתבת דהא בעי' התראה שלא תכשילנו ואז אבדה כתובתה הנה בזה לא עלתה ארוכה לקושייתי עדיין ואדרבא גם ע"ז קשה אפי' לא התרה בה מאחר שכבר הכשילתו איך יוכל לדור עם נחש שמא תכשילנו להבא ומאי חילוק יש בין חשוד בין התרו בו או לא והרמ"א בסי' ב' בשם מהרי"ץ לא מיירי רק ביש לדונו כשוגג וע' בתבו"ש אבל בכה"ג דמתני' מזידה היתה ול"ל התראה רק באמת יש פלוגתא דמשמעות הש"ע סי' קט"ו ס"ד כפירש"י בסוטה כ"ה דל"ב התראה רק בעוברת ע"ד יהודית ולשאר פוסקים שלא חילקו בכך צ"ל מ"ש בגמ' דלכך בעי' התראה שאם הדרה דהדר דהיינו שתעשה תשובה לקבל על עצמה שלא תעשה כן להבא ובכה"ג שהכשילתו רק פעם א' מהני סתם תשובה שמקבלת ע"ע שלא לעשות יותר אבל בנ"ד לענין שהיא בעצמה עברה על אי' גם לאחר התראה וודאי ק' מאחר שחשוד' שמא הכשילה ותכשיל לבעל ג"כ ולא ידע ואשם כמ"ש המ"מ והח"מ:

וזאת שנית מ"ש שאם רוצה לקיימה יוכל לקבל ע"ע שיזהר בעצמו כר"מ ור"י בבריי' כתובות פ"ב זה נכון וגם אנכי ידעתי מזה וכמ"ש בש"מ להדיא דר"מ ור"י ל"פ אמתני' ומיירי ברוצה לקיימה ומה"ט לא הקשיתי רק משמשתו נדה דמה יוכל לזהר מזה וידעתי שגם ע"ז י"ל דיוכל לזהר בשעת ווסתה ולהשגיח שתטבל הגם שהדוחק דמי יודע אימת פוסקת לראות ומ"ש תוס' ריש גיטין שאין לה ח' שתראה תמיד היינו דמה"ט מקרי לא אתחזק אי' ונאמנת כשאר ע"א אבל זו דאתרע נאמנותה איך תהי' נאמנת בזה וגם מי יודע אם תמצא כתם הגם שהוא דרבנן ואין לחוש לזה כ"כ שיארע לה מ"מ מר"מ ור"י גופי' מוכח מדלא תני תקנתא גם בנדה ע"כ דל"ש תקנה בזה וכדמשמע ג"כ לשון המ"מ ע"ש ויהי' איך שיהי' עדיין ק' בעוברת בעצמה על אי' שיש חשש שתכשילנו בלא ידע וכ"כ בלא התרה בה תחלה למה יהי' מחויב לעשות כן אטו בכופי תלו לי' להשגיח על אשתו תמיד שלא תכשילנו מאחר שהיא א"כ ואיך יהי' מחויב ליתן לה כתובה עי"ז לאשה כזאת אשר לא לעזר ולא להועיל וקלקלה מרובה מתקנתה ואפי' ברוצה לקיימ' ס"ל להרמב"ם דמפסדת כתובתה ור"מ ור"י לא אמרו תקנתם רק במקום שרוצה לקיימה מרצונו אבל וודאי א"א לצוות לו כך.

ובינותי בספרים ומצאתי א' קדוש מדבר ה"ה הגאון בחוות דעת ברסי' קפ"ה שהרגיש בזה והרואה יראה כי עמדתי ת"ל על כל דבריו אמנם כ"ז דוחק והו"ל להפוסקים להזכיר מכ"ז דבר או חצי דבר ולפענ"ד למאי דמשמע בסוטה שם דקאמר ש"ה דלית לה אימתא דבעלה א"כ י"ל מה"ט גופי' פ' הרא"ש דאף בעשתה בעצמה אי' ל"ח שתכשיל לבעלה כי יש לה אימת בעלה וכ"כ להדיא בח"מ סק"ח בשם הרא"ש ומה"ט גופא הוא דבעי' התראה דאל"כ אמרי' עדיין שלא יריאה להכשילו אבל בהתרה בה והוא מקפיד וודאי מרתתה שיגלה לו הדבר ואפי' כותי מהימן ביוצא ונכנס וכ"ש בזה שיריא' בכ"ע שיודע לבעלה ולכך ל"ח רק בהתרה בה ואעפי"כ עברה על התראתו שלא הי' אימת התראת בעלה עלי' לכך מפסדת כתובתה:

ועתה נבוא ליישב הא דמותר לקיימ' דשם בסוטה לפי המסקנא דייקי' לה מבעל שמחל על קינוי כמ"ש בתוס' ד"ה ש"מ ובפוסקים וא"כ מאחר דהתם דוקא במחל קודם סתירה ודון מינה ממילא גם כאן דוקא בלא עברה אחר התראה והפו' דהזכירו דין זה ע"כ היינו דוקא ג"כ בלא התראה וכן פירש"י להדיא בסוטה שם בהאבעי' ד"ה שמחל ע"ש:

אמנם דברי הרמב"ם בפכ"ד מה"א נ"ב שכ' דברוצה לקיימ' מותר ומפסדת כתובתה וק' ע"ד בתרתי חדא דאימת מפסדת כתובה בהתרה בה ובכה"ג וודאי אסור לקיימם מאחר דדייקי' לה רק ממחל על קינוי וצ"ל דמיירי בעברה אחר ההתראה גם יש לומר דאף דילפי' ממחל על קינוי היינו לענין דגם כאן יכול למחול אבל מ"מ לענין אם יכול למחול אח"כ אף דסוטה אסורה היינו דכבר נאסר' ע"י קינוי וסתירה ותו א"א להתירה משא"כ כאן אבל הא עקא דק' לדברי הרמב"ם דמאחר שהתרה בה ומחל לה דאינה מרחתה מבעלה יותר דהא עברה אחר ההתראה וא"כ למה יוכל לקיימ' ול"ח שתכשילנו וכמש"כ דלענין אי' נדה וודאי קשה אם לא שנכנס בפרצה דחוקה הנ"ל.

עוד בה שלישי' מ"ש אאמ"ו נ"י דל"ש בזה מודה בקנס דלא מטעם קנס הוא רק דמדינא אין לה כתובה דלא תקנו רק שלא תהא קלה כו' הנה אנכי עמדתי דברי ע"ד הפ"י בסוגיין שכ' מטעם קנס וכ"מ קצת בלשון הפוסקים וע' תוס' כתובות דף יו"ד ע"א ד"ה אר"נ כו' מבואר מדבריהם דאי כתובה דאו' ע"כ הק' דמשום קנס שתהא קלה בעיניו להוציאה קנסו לאשה רעה אלא דלפענ"ד בלא"ה ל"ש כאן מודה בקנס דלא אמרו רק מודה בקנס פטור מאשר ירשועין אלקים כו' אבל לא מודה בקנס חייבי' וכעין זה כ' הש"ך בח"מ סי' כ"א לענין אונס דאמרי' אונס רחמנא פטרי' ולא אונס ר' חייבי' רק י"ל דלענין כתובה ל"ש כן דנתחייב מכבר מכח שטר כתובה כמ"ש הפוסקים בסוגין לענין ספק ויש לי ראי' בזה מריש כתובות לענין חלה היא והרבה יש לי להאריך בזה רק לא רציתי להעמיס ולהטריח את אאמ"ו נ"י במה שאינו נוגע לנ"ד.

תוכן העניינים

אבני צדק (פנט)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה