אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן עט
רב שלום ושמחת י"ט לכבוד י"נ הרב המאוה"ג החו"ב המפורסים כש"ת מוה' שלמה מעהר ני' אבדק"ק בראיולוב במדינת מאלדעווע:
אין הזמן מסכים להאריך רק בקיצור אומר בענין כתיבת הזמן בחודש תשרי לית דין צריך בשש דמונין מיום א' דר"ה וע"כ כשלא נכתב יום השבוע רק החודש מיום ב' כגון אם כתבו היום שהוא י"ג והחליפו על י"ב מוקדם גמור הוא ואפי' בדעבד פסול וגם אם נשאת תצא אמנם מאחר שנכתב יום השבוע באחד בשבת הוי מוכח מתוכו שהוא טעות ובזה מכשיר בתשו' הרא"ש שהביא הטור ופסקו המחבר סי' קכ"ו רק הריב"ש חולק ומ"ש המפורשים דהריב"ש מודה קודם חצי החודש לא משמע כן בריב"ש עצמו בסי' קי"ז דהא כתב דהעיקר הוא יום החודש והוי מוקדם ויום השבוע לא מכרע כלל דא"צ לכתבו יע"ש:
אלא דבכה"ג דנ"ד י"ל דגם הריב"ש מודה דהא יום החודש עצמו מכריע על הטעות דהא יום ג' הי' שבת כעין שטר שנכתב זמנו בשבת דב' בשבת ובאמת במרדכי ריש ר"ה הביא סברא זו שם לענין ש"פ אמנם הש"ך חו"מ סי' מ"ג הקשה דברי הרמ"א אהדדי ולתירוץ א' דס"ל דמחמרינן לענין גיטין וא"כ אין לנו לומר שיש סברא להתיר אבל לתי' ב' שם דס"ל לחלק כנ"ל בין הי' בשמיני עצרת דמוכח הטעות ביום החודש גופי' ממילא כאן דהוי ב' המעלות שהוא קודם חצי החודש וגם הזמן בשבת דמי לי':
אמנם ראיתי בנתיבות המשפט שם שכ' משום דתלינן במאוחר ובאמת כהך סוגי' דב' בשבת דנכתב הזמן בשבת אמרינן בגמ' שם דמאוחר הוי וכאן ל"ש לתלות דמאוחר וא"כ לא הועיל לן סברא הנ"ל בנ"ד ולפי"ז הי' מקום ליישב ג"כ סתירת הרמ"א דבח"מ מיירי בשטר הבא לפנינו ולא נודע להב"ד כלל מתי נכתב מוקמינן השטר על חזקתו ואמרי' מאוחר הוא אבל בה' גיטין דינא דהריב"ש מיירי שנודע מתי נכתב הגט וא"כ בוודאי מוקדם הוא לכך חושש הרמ"א לשיטת הריב"ש וא"כ בנ"ד וודאי יש לפסול דהא ידעי' שהוא מוקדם וא"ל א"כ הומ"ל דבטלה מחלוקת בין הריב"ש להרא"ש דהא הריב"ש מיירי בהדיא כשנודע מתי נכתב הגט וא"כ בוודאי מוקדם הוא לפי הוראת יום החודש ונלענ"ד דס"ל להרמ"א דלשון הרא"ש משמע ג"כ דמיירי אפי' בכה"ג שנודע מתי נכתב הגט ושהוא מוקדם עפ"י יום החודש דהנה בדברי תשובת הרא"ש המובאים בטור כבר תמהו על לשונו בב"ח ודרישה והמהרש"ל והט"ז והג"פ אך הפירוש הפשוט בלשון הרא"ש הוא דעובדא הכי הוי דנודע להרא"ש מצד אחר מתי נכתב הגט או מפי השליח או מלשון ההרשאה או שאר הוכחות שהי' לו שבאמת נכתב הגט ביום כ"א לחודש שבט שהוא הי' רביעי בשבת ועתה קאמר הרא"ש דאין כאן חשש מוקדם מתוכו מתי הי' דהיינו ביום כ"א אף שנכתב בתוכו יום כ' מחמת דיום השבוע רביעי בשבת מכריע ומוכיח על הטעות של יום החודש וע"ז קאמר הרא"ש דא"ל דלמא נהפוך הוא דמוכח מתוכו שנכתב ביום עשרים ויום השבוע טעות הי' ולפי הנודע לנו שבאמת נכתב ביום כ"א וא"כ כפי הוראה הלזו הי' הזמן של הגט נכתב מוקדם דהיינו דהא נכתב ביום כ"א וכתוב בו יום עשרים והיינו דומה למ"ש הי' צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודא וטעה ולא הטיל בו ד' נ"ל שהי' ב' טעיות א' במתכוין וא' בטעות פשוט כ"כ נתכוין לכתוב יום כ' ואח"כ טעה ביום השבוע וכתב יום רביעי שהאמת כן הוא ודו"ק ועכ"פ אין לנו להשגיח על הוראת יום השבוע כלל דדלמא בטעות לדידי' נכתב כן ע"ז אמר דוודאי ביום השבוע אין טועין וא"כ בוודאי הי' בכוונה לכתוב יום רביעי כאשר הי' ורצה בכך ולא כיון למוקדם אבל יום החודש יש לחוש לטעות כנ"ל מחמת דטעו בעיבורא וליכא חשש מוקדם כנ"ל עכ"פ יש מחלוקת בזה לפ"ד הש"ך דסי' מ"ג דבגיטין צריך להחמיר בכל מנין ולכן לא אוכל לחוות דעה בזה אחרי ששלחתי האגרת פב"ר בלילה רעיוני על משכבי סלוקי שלפענ"ד א"א להתיר ע"י הגט שנכתב בו יום א' ג' תשרי ונפלא בעיני כי לכאורה מעט הפלוגתא בין תשובת הרא"ש לתשו' הריב"ש דהא הרא"ש מיירי בגט ע"י שליח דאמרי' הנהו קלא א"ל וכ' תוס' והרא"ש מ"מ צריך זמן דעי"ז יצא הקול שלא נמסר ביום הכתיבה ולכן כ' הרא"ש עצה לגט שלא נמסר ביום הכתיבה לשלחו ע"י שליח וא"כ אף אי נכתב כ' במקום כ"א לחודש מ"מ אין חשש דהא קלא א"ל שלא נמסר ביום הכתיבה ואין להקשות א"כ נכתב ביום ונחתם בלילה יהי' כשר ע"י שליח או מוקדם ממש כבר כתבו הראשונים דכשחתמו העדים על שקר בוודאי פסול ואין כאן עדות כלל ובכה"ג גרע יותר ע"י שליח דסמכינן ביותר על העידי חתימה כנודע ושפיר כ' הרא"ש דמוקדם ליכא לומר על העדים שחתמו בשקר רק בטעות הי' וחשש זמן בלא"ה לא שייך דהא הי' ע"י שליח ואיכא קלא בכל ענין שלא נמסר ביום הכתיבה אבל בתשובת הריב"ש מיירי שנכתב וניתן במקומו ע"ז שפיר כ' הריב"ש דהוי מוקדם ופסול ממש ועכ"פ הוי כאלו אין בו זמן כלל דעיקר הזמן סמכינן על יום החודש וכאן לא נכתב יום החודש כפי האמת רק בטעות והקדם לא מהני מה דתלינן דטעות הי' מ"מ הוי כגט שאין בו זמן ומ"מ שפיר כ' הרמ"א בלשון י"א מאחר שהמחבר סתם הדברים: