אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן מב
ב"ה אור לעש"ק תשא ברכתיך לפ"ק דעש.
בין גאולה לגאולה יצמיח צדקה ותהלה ויעלה קרנו למעלה כבוד אהו' ב"א הרב המאוה"ג החו"ב החה"ש כקש"ת מהו' אשר שמואל ני' רב דהידאלמאש והגליל.
ע"נ הגיעני גיה"ק עם מעות רמב"נ טו"ב זהו' ע"וו עם שמות המתנדבי' אשר שלחתי הכל לאה"ק להתברך ברב ברכות ע"ע וגם אני שולח בזה איזה קבלות על העבור:
ובענין השאלה של הזונה שנשאת בחזקת פנוי' ואח"כ ילדה בת ש"ק ומעכ"ת ני' הרבה להשכיל בכה"ג להתיר מחמת שהי' בשוגג ויש חשש הרבה אם לא יתירו להם לדור ביחד וע"כ דעתו שהאב של האשה יקבל ע"ע ליקח הילד לביתו ותהי לו כבת עכ"ד והנה באמת דרכי למנוע לגמרי מלומר דעתי בזה כאשר אכתוב בסמוך וכבר נודע כי הגאון הנב"י בסי' י"ח בכה"ג ממש דנ"ד אסר שלא להפרישם ונפלאתי על מעכ"ת ני' שהקשה אי נאמר דמזנה אסורה א"כ למה לא משני ביבמות על הקו' ונבדקה כו' דמחפה עלי' שלא תצטרך להתגרש מבעלה השני ובאמת כעין זה הקשה הנוב"י שם על האוסרי' בגרושה ותי' ע"נ דעדיין תקשה נער וגיורת הנשנה בבריי' שם.
ועתה אודיע כי זה איזה שנים שאירע מעשה כי"ב בגליל זה ולא רציתי להתיר בעצמי לצוות להפרישם ויהי כי ארכו להם הימים באו בעצמם להתגרש ושמעתי לדבריהם ואח"כ הי' לבי נוקפי מאוד כי מחמת איזה ענין וטעם כמוס ראיתי כי לא טוב עשיתי במה שעשיתי מעשה לגרשם ואח"כ זה כערך ד' שנים אירע ג"כ מעשה כי"ב ולא ידעתי מה לעשות ולבסוף כתבתי לשם אם יתן אבי האשה משכנות ע"ז להחזיק הילד' יתירו אותם אבל לא נעשה מעשה עי"ז כי כינו לבינו מתו הילד' ואמרתי ברוך שפטרני וע"כ עתה כאשר באו לפני האב ואחיו בעל האשה אמרתי להם שילכו למעכ"ת ני' כי בגליל שלו הוא וכאשר יפסוק להם מעכ"ת ני' אני מרוצה:
והנה בענין פלפוליו הרבה הי' לי להאריך כזה ומ"מ להוציא חלק א"א אשר לענ"ד קצת סמך להפוסקי' המתירי' במזנה ובפרט בדעבד שהי' בשוגג כה"ג דהכא דהנה כבר הקשו בסוגי' דמשני סתם מעוברת למ"ק דלכאו' מה חידש בזה דגם מתחלה ידע כך וי"ל מתחלה סבר מיעוט מפילות וא"כ להצטרף למיעוט שאינן מתעברות קודם כ"א חודש ואין חשש בב' מיעוט וע"כ אמר סתם מעובר' דהוי המיעוט מיעוטא דמיעוט' ולא מצטרף וע' תוס' ריש גיטין בלשון סתם ואף דלקמן ר"פ האשה שהלך אסרי' מיעוט מפילות התם מיירי לענין צירוף לפלגא דאפי' מד"מ מצטרפינן דהוי רוב עכ"פ משא"כ כאן ובמ"א הארכתי בזה הרבה.
אמנם יותר י"ל שחידש הרבה עפי"מ שיש לדקדק עוד במה שפירש"י סתם מלמ"ק כשיולדת מניקתו ואינו מובן מה קמ"ל ועכנלפנ"ד עפימ"ש הרא"ש דגם גרושה אסורה משום דמסתמא אשה תרחם על בנה אף שאינה משועבדת לכך תקנו ע"ש והיינו הלשון סתם למניקה קיימא דכן הוי בסתם כשתלד מניקתו מחמת רחמנות והיינו אף כשאינה מחויבת דאל"כ היתה גרושה מותרת להנשא ואפי' אלמנה כמ"ש תוס' דמיד שתרצה להנשא אזיל השיעבוד וע"כ דתקנו חז"ל מחמת דמסתמא היא מניקתו כו' והנה לפי"ז י"ל גם האוסרים בגרושה מחמת טעם הנ"ל דמסתמא מרחמת לי' אבל בזונה שידוע דלא מרחמ' כלל ואפי' נאמר דגם זונה מרחמת על בנה עכ"פ היינו דוקא קודם שנשאת אבל אם ילדה אחר שנשאת וודאי כקוץ בעיני' הוא הילד שיש לה מאחר בזנות ואזלה רחמנות שלה לגמרי ע"כ לפענ"ד יפה אסרו הגאוני' והמתירי' בדיעבד בזונה שהסתיר' הריונה ונשאת בשוגג וילדה אח"כ שא"צ להפרישם כו'.
וחוץ מזה אמרתי לענ"ד ליישב הדקדוק של התו' סתם מעוברת לש"ק דהנה האחרונים הביאו טעמ' דדחסה שנדחה בגמ' לפענ"ד ליישב בפשיטות דהנה הר"ת הקשה על הר"ש דמתיר בגרושה מהס"ד דשייך הני טעמים גם בגרושה דמסתמא גם במסקנא לא חזר מזה והי' נלענ"ד מעוברת לעצמה האיסור מחמת דחסה וכ"כ מניקה בפני עצמו שייך גם בגרושה כגון כשמכיר' אבל כדמסיק סמלמ"ק הוי חד טעמא א"כ מעוברת תהי' מותרת בגרוש' בכל ענין דאין מכיר' כלל וע"כ ס"ל להאחרוני' כעין שפירשתי הסוגי' דשכיר בזמנו וכמה סוגיות דהרבה תקנת חז"ל אינו מחמת הטעם שאסרו בפירוש רק שהי' להו עוד טעמים בתקנה זו רק שמחמת אותו טעם לבד לא היו מתקני' מעיקר' כענין שכ' הרא"ש בסוגי' דשמא יחסה כ"כ כאן במעוברת יש שני טעמים ועיקר הטעם משום סמלמ"ק רק שיש עוד טעם דדחס' והנ"מ בגרושה מעוברת ולכן מעיקרא דס"ד דהוי רק מטעמא דדחסה פריך ע"ז משום שאינו טעם שיספיק לעיקר התקנה וע"כ אמר עיקר הטעם דסמר"ק ואעפ"כ במקו' דלח שייך הך טעמא גם בגרושה מעוברת נשאר טעם הראשון אף שאינו חשוב כן ולכן לא העלימ' האחרונים טעם זה דאיכא נ"מ רבתא בגרושה כו' יתר אין בפי כעת ויה"ר שנתבשר בשורות טובות בכע"ע הכ"ד דודו הדש"ת בלונ"ח ה"ק מנחם מענדל פאנעט.