אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן טז
להרבני המופלג חו"ב מוה' יעקיל סג"ל ני' בלאפאש.
היום הגיעני גיה"ק בענין קידושין ע"ת כשיש אח חרש ועיינתי בשו"ת מ"צ ונוב"י וח"ס ובית מאיר ובני אהובה ושיבת ציון שהאריכו בנ"ד ורבו המתירין ומה מני יהלוך הלא הכל פתוח לפני כ"ת וגם השיג היתר ברור מכאדמו"ר הגאוה"ק מסאנץ כו' וגם נגד חשש בני אהובה כ' עצה טובה דסגי מה שאמר הבעל בפי' ונשבע שלא ירצה אפי' אם היא תהי' מרוצה וכבר האריך בשו"ת שיבת ציון להשיג על בני אהובה ולבסוף מסיק דהא נשבע עד"ר כו' יעו"ש ועכ"פ דברי אדמו"ר ני' א"צ חיזוק אמנם בזה באתי להזהיר שהעדים מלבד כשרותם בכ"ע צריכים להיות מופלגי תורה שידעו הענין על בוריו ומה אומרים ומעידי' ולמה עושין כן וגם החתן אשר בודאי הוא מופלג בתורה ואם לאו צריך ללמדו תחלה ולהבינו היטב כל הענין ואחרי כוונת הלב הן הדברים וגם בעדותן אשר יעידו אח"כ לפני בד"צ מקבלי' עדות כדין קבלת עדות בחו"מ כמ"ש אדמו"ר הגאון ח"ס זצוק"ל.
אמנם מה שנחלאתי בכל עניני קידושין ונישואין על תנאי שהם בספק איך מברכין ברכת אירוסין ונישואין על הספק ולא מצאתי לרבותינו שהעירו בזה דבר ואין מקום לומר שכוונת הגאוני' לעשות הקידושין והנישואין בלי ברכות דהא כלה בלא ברכה אסורה כו' והי' נלע"ד דבלא"ה תמהתי ע"ד הגאונים האוסרים מחמת חשש בעילת זנות דהא לענין איסור וודאי יש לנו למיזל בת"ר דרוב נשים מתעברות ויולדות זש"ק ומצורף לזה הספק דלמא האח ימות תחלה כו' וכבר כ' הפנ"י בסוגי' דאלמנת עיסה אלימת הס"ס כשיש רוב לצרפו:
וא"כ אף אם ח"ו אירע אח"כ שמת בלי זש"ק כו' ונתבטלו הקידושין למפרע מ"מ לח עביד איסורא למפרע כמ"ש הר"נ ריש פסחים דמאחר שעשה כדין וסמך על החזקה אף אם נתברר אח"כ שלא הי' כן מ"מ לח עביד איסורא למפרע וא"ל דלא מצינן למסמך אהך רובא כמו דלא סמכי' אח' דלהבא כעין שמא ימות חיישי' דז"א דודאי שאני רוב מחזקה לענין הך סברא והוא מוכרח בכמה מקומות בסוגי' הש"ס דרוב שהוא בטבע העולם וודאי סמכינן גם אם היא לעתיד ואכ"מ להאריך בזה ובאמת לק"מ דאל"כ התינח כ"ז שהאשה בת בנים אבל אם יזכו הזוג עד עת זקנה שלא תהי' בת בנים וליכא רוב יבטלו התנאי מחמת חשש ב"ז ולכן הוצרכו רבותינו לומר סברות אחרות דל"ש בכה"ג ב"ז אמנם הרוחנו בזה בדברינו הנ"ל שלא יהי' חשש איסור ברכה לבטלה דהיינו ברכות אירוסין ונשואין דלענין איסור השתא שפיר סמכי' ארובא וס"ס כנ"ל:
רק קצת יש לפקפק לפמ"ש הט"ז בה' ציצית סי' ח' דלענין ברכה לבטלה לא סמכינן אח' כ"כ י"ל דלא סמכי' ארובא דהא כ' הפנ"י דח' דלא אתרע עדיף מרובא ואני בעניי הסברתי הדבר בא"א ליישב הסוגיות דמשמע בהו דח' עדיף מרובא דהכלל הוא שיש חילוק אם הספק הוא מעצמו או ממקום אחר ולכן אף דקיי"ל רו"ח רו"ע מ"מ לר"מ ל"מ רוב וחזקה מהני משום דהספק שצריך לדון עליו בהח' הוא בעצמיות משא"כ ברוב שהוא ממקום אחר ובכה"ג וודאי ח' עדיף ודוקא רו"ח רו"ע בענין אי' דהיינו כשספק הוא ממקום אחר והוצאתי סברא זו מדברי המהרש"א חולין פ"ו והרבה עניני' עמוקים מיושבים בסברא זו עכ"פ מאחר דראינו דח' עדיף מרובא ולשיטת הט"ז לא סמכינן אחזקה בספק ברכה ככ"נ לא נסמוך ארובא ואיך נברך ברכות רבות מספק בכ"ז הייתי מסתפק וצע"ג: