אור ברסלב

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

מסירת המפתח

למצוא דברי חפץ שאלות ותשובות להלכה ולמעשה ופלפולים בסוגי' הש"ס

חלק יו"ד

פט בענין השינים החלולים שנסתמו ע"י הרופאים להגין מהכאב אם חוצץ בנשים לטבילה:

צ לענין המקוה ששאבו אותה בכלים מנוקבים ואך לפעמים נסתמו הנקבים ע"י צרורות עפר מה דינה:

צא מי שנהג שלא לאכול בשר בהמה שהי' לה אפי' סרכא הניתקת ביד אם מהני לי' התרה ואם סרכא כזו נקראת סרכא לשיטת הרשב"א.

צב בשו"ב שנתן כתב לרב בח"ח ובאו"ש ובנדר עד"ר לבלי יעשה שום דבר נגד רצון הרב יען הבטיחו לעשות לו איזה טובה. ואח"כ למד מלאכת השו"ב במקו"א בלעדי טובת הרב והותר לעצמו הנדר הנ"ל בפני ג' אם מועיל ההיתר.

צג בני חבורה עשו תקנה בהסכמת הרוב שלא לאכול מאותן אווזות המפוטמת ע"י הלעטה ועי"ז נמנעו כל בני הישוב מלהלעיט האווזות זה ב"ה שנים ועתה קם אחד מהחבורה ופרץ גדר והתפרצו העם לב' כתות אם מהני התרה בפו"ח:

צד בנידון שו"ב שחתם א"ע על קוויטל שמקבל ע"ע באיסור גמור ע"ד ב"ד פ' שנטל מהם קבלה וע"ד רב פ' שלא ישחוט במקום הרב ההוא אם מהני לי' התרה ועיי' בפנים תוכן הענין. ומפלפל בדברי מהרי"ט ח"א סי' קכ"ז להסיר מאתו תלונת הנוב"י בתרא סי' קמ"ז ומבאר שיטת רש"י ותוס' בבכורות נ"ט:

צה עוד ע"ד מהרי"ט הנ"ל:

צו ע"ד שו"ב שעבר על שבועתו ועי"ז העבירו הרב אב"ד מאימנותו ואח"כ הרים עוד הפעם את ידו נגד הרב ושחט שלא ברשותו ואסרוהו אותו הרב וכמה גדולים וכעת אחר פטירת הרב הנ"ל אם יש להתירו:

בדין שבועה ונדר בכתב עד"ר אם מהני התרה עיין בפנים:

צח מפלפל בשבועות דף כ"ג בסוגי' דשתי' בכלל אכילה ומתרץ דעת המחבר או"ח סי' קצ"ז וביומא ר"פ יוהכ"פ:

צט אם האב מוחה בבתו שלא תנשא לאיש המרוצה לה אם צריכה לשמוע בקולו:

ק ע"ד חזקת הרבנות שהבן יורש כסא אביו.

קא עוד בענין הנ"ל:

קב אם ללמוד בציבור מקרא בלילה:

קג סובב הולך לבאר דברי ז' בס' ישמח משה פ' וישב שחדש שמי שמושגח משם הוי' ב"ה ימצאהו ברכה אפי' בדבר המדוד ומצדיק דבריו בס' ייט"ל.

קד לתרץ דברי הרמב"ם מה' מילה שכ' שאינו ח"כ עד שימות ויהא ערל במזיד מקושי' השואל מתוס' מכות י"ד ע"ב עיי"ש:

קה ע"ד נכרית שבאתה להתגייר אם צריכה לגלח כל שער ראשה שהגלוח קשה לה מכמה טעמים:

קו מפלפל בענין הנ"ל

קז ע"ד לחה"פ בקו"א סי' קצ"ה שכ' שאשה קודם טבילתה תחתוך מראשי שערותי' וכו' שאין המנהג כן:

קח אם לכתוב לעצמו ס"ת בכתב שלנו:

קט ע"ד ס"ת החיתין משונים בציורן עיין בפנים

קי ס"ת שבשירת האזינו אין ריוח כ"א כשיעור ג' יודי"ן מאותו כתב מה דינו.

קיא ס"ת שיש בו פתיחה וסתימה ואין בהם רק כשיעור ט' אותיות קטנות אם לתקנו להכשירו לכתחילה:

קיב ס"ת שנשמט תיבת אל יוסף האיך לתקנו:

קיג ס"ת שהלמ"ד של שם אלקי"ם נחלק ע"י קריעה רק מטלית מחזיקו כיצד יתקנו:

קיד בס"ת שבפ' בחקותי ולא געלתים וכו' נכתב אני ד' אלקיכ"ם במקום אלקיהם:

קטו סופר שקרוב בעיניו לודאי שלא קידש מעולם השם של הי' אתה לעם מול האלקי"ם מה לעשות בספרים לתקנם הן אותם שתח"י והן שיצאו מתח"י אם מחויב להודיע להבעלים:

קטז להורות תשובה לאנשי עיר אחת אשר נפל ס"ת ר"ל בבהמ"ד בכלל ובפרט:

קיז עוד בענין כזה עיי"ש:

קיח מי שיש לו ס"ת אם מותר להשכירו:

קיט סוגי' דקיימו ולא קיימו מכות דף ט"ו:

קכ אילן תפוח מורכב בתפוח יערי אם לקיימו ואם מותר למחוק שם של זובח לאלקים יחרם.

קכא העתק השאלה באשה מבכרת שהפילה ב"ח אחר סליקת הווסת ובדקו הנשים וראו שפיר מלא דם בלי שום ריקום אח"ז ילדה זכר אם מחויב בפדיון.

קכב תשו' על הנ"ל:

קכג עוד מהשואל בענין הנ"ל:

קכד תשובת המחבר מוזלל"ה על הנ"ל:

קכה להצדיק דברי זקינו בתשו' השיב משה סי' נ"ה שבאנקינאטין דין מעות להם לענין שבועה ושומרין ופדיון בכור:

קכו כהן שקבל חפץ חשיב בפדיון הבן אם יברך שהחיינו או הטו"מ:

קכז אשה שהפילה לערך עשרה שבועות א"ט חתיכה ולא נבדק אם הי' מרוקם ועתה ילדה זכר אי לפדותו:

קכח ג' בהכ"נ התירו בכור אשר הכהן הביאו לפניהם במום הנעשה ביד"א ונשחט ונאכל מה דין הכלים:

קכט בכור בופיל שנפל בו מום אם צריך ליתנו לכהן

קל סוגי' דתקפו כהן.

קלא בישראל שקנה פרה מבכרת מנכרי והתנה עם המוכר שבאם יולד מום בהפרה אחר הלידה יבטל המקח והישראל הקונה הפרה מכר ג"כ המבכרת לנכרי אחר להפקיע מבכורה בק"כ והאנדשלאק ולא הספיק למשכה עד שילדה בכור ואח"ז ראה הישראל שנולד להפרה מום בדדי' שנתקשה שם כאבן והחזיר הפרה להמוכר וי"א כי הוא רק הערמה כי אין זה רק מום עובר מה דין הבכור:

קלב וע"ד שם אלקיך שנשטשטש היו"ד ונשאר רושם אדום אם מותר להעביר בקולמס לתקנו אולי הוי מוחק

קלג פרה בופי"ל מבכרת שנמכרה לנכרי בק"כ והאנד שלאג בלא משיכה וילדה זכר מה דין הבכור:

קלד בא' שצוה לאשתו שתמכור צאן מבכרת לנכרי ומכרה המבכרת בק"כ ומסרה הצאן לידו והנכרי אחז בה והוליכה בבית השענק של המוכר מן הקצה אל הקצה ונתנה אלדאמאש מה דין הבכור הנולד:

קלה אחד שמכר מבכרת בק"כ ושטר בלא משיכה:

קלו ישראל שקנה פרה מעוברת מבכרת מנכרי ונתן לו ערבון כדרך הקונים בק"כ ועד ששלם כל דמי הפרה ילדה בל"ב בכור מה דינו ועיין בפנים תוכן הענין:

קלז מבכרת שמכרה לנכרי בק"כ ואח"ז הוליכה הנכרי עם שאר בהמות למקום המרעה בלי כוונת קנין משיכה וילדה בכור מה דינו:

קלח ע"ד תשו' הרשב"א סי' שס"ו דכהנת ולוי' דבנה פטור מה"ס אף היא פטורה מפדיון פט"ח להסיר מאתו קושי' השואל:

קלט לתרץ דברי הצ"ק בכורות ד"ט בתוס' ד"ה שתי חמורין ופלפול ארוך בשיטת רש"י ותוס' שם ומפרש דברי ז' המהרש"א:

קמ עוד בענין הנ"ל ע"ד מה שפי' שיטת רש"י הנ"ל לשיטתו. וע"ד הפר"מ יו"ד בסי' נ"ז סק"ד בשפ"ד בס"ס בדריסה שאם מותר לאכלה פשיטא שחייב במתנות מה שהקשה עליו השואל מדברי הרמ"א סי' ס"א ומתרץ קושי' האמרי אש בסוף הס' בהשמטות על ההפלאה סופ"ק דכתובות. וע"ד הפר"מ סי' ע' בדינים ועמש"כ במשבצות שם ס"ק כ' ובפר"מ סי' ע"ב ס"ק כ"ז מה שהשיג על המנח"י שסותר ד"ע עיי"ש.

קמא ת"ח שנהג פעם או פעמיים לעשר תבואותיו ועתה נסתפק (א') אם מעשרין מאומד. (ב') אם יוכל לחשוב מה שצריך לאנשי ביתו. (ג) אם יוכל לחזור בו.

קמב עוד בענין הנ"ל ואם לישא אחות אשתו אחרי שמתה עד צוואות ריה"ח.

קמג פלפול בסוגי' הגמר' פסחים דף ל"ב ע"ב האוכל כזית תרומה

קמד ליו"ד ה' נידוי סי' של"ד עיי' בפנים:

קמה ב' נפלים נקברו ביחד בקבר אחד אם לפנות אחד משם ולקברו בפ"ע:

קמו להורות לאנשי המקום כדת מה יעשו בביה"ק שחפר בו האדון ועשה בו דרך לעצמו:

קמז אילני סרק הנטועים בביה"ק ועה"ק אם מותר לקוצצם ולמוכרם

ומדמי עצים שבהם יתקנו הגדר לביה"ק:

קמח ביה"ק עלה בו אילני סרק והפרצים לוקחים משם עצים ועי"ז מתקלקל הגדר אם מותר לחתוך כעת כל האילנות וכן שנה בשנה שלא יצמחו עוד והעצים שיחטבו כעת יתנו לעניים:

קמט כהן שיש לו חולי ח"ן ר"ל אם מותר ליגע במת בנפש אדם לרפואה [ועי' בסי' ע"א]:

קנ מרתף שביה"ח מאהיל עליו במקצתו והמחילות והענפים פתוחים זל"ז אם מותר להכהנים לכנוס במרתף:

קנא בהא דמבואר דכלו לו חדשיו היינו רק בבעל ופירש מדוע לא נסמוך באשה שיש לה ווסת קבוע ולא ראתה ט"ח ודאי שכלו חדשיו ומבאר דברי הרמב"ם פ"א מחגיגה.

קנב מי שמתה אמו בר"ח ביום ש"ק ונקברה ביום א' ובשנה ראשונה היא"צ ביום הקבורה בחול והתענה ובשנה שני' הי' היא"צ בשבת ור"ח ולא התענה ובשנה שלישית היא"צ בר"ח ובחול אם צריך להתענות ומחזיק דברי תשו' מהר"י אסאד בענין יי"נ סי' נ' [ועי' חאה"ע סי' ז']:

קנג סובב הולך להסיר מאתו השגת גיסו הגאון מזלאטשוב ז"ל ע"ד בס' ייטב לב פ' וישלח לתרץ דעת הרמב"ם לענין גיד הנשה של עולה. ועמ"ש שם דגם בגירושין אמרי' מצוה בו יותר מבשלוחו:

קנד עוד באותו ענין לבאר דבריו הראשונים ביתר ביאור:

קנה קושי' על המרדכי חולין סי' תרל"ה. בענין חזקה שאינה מבוררת ועיין בפנים. וע"ד פיה"מ להרמב"ם מנחות פ"ג מ"ג:

קנו עוד ע"ד המרדכי הנ"ל:

קנז לבאר דבריו בס' ייטב לב בפ' וישלח:

קנח אשה שיש לה ווסת קבוע ובליל ג' לטבילתה היתה עם בעלה וקודם לזה הרגישה זיבת דבר לח וקנחה א"ע בחלוקה ולא בדקה מה הוא ואח"ז בבוקר בדקה ומצאה שם כתם אדום יותר מכגריס ועוד ואח"ז הגיע לה ווסתה אם צריכה כפרה [השמטה]:

קנט [השמטה לאו"ח] ע"ד המג"א ס' שמ"א:

חלק אה"ע

א אשה חולנית שהתשמיש קשה עלי' שא"י לסובלה בשום אופן אם יש למצוא היתר ע"י מאה רבנים לישא אשה על אשתו:

ב איש ואשה שהי' קטטה ביניהם ועזבה את בעלה ולקחה א"י ורצה הבעל לגרשה וברחה ולא נודע מקומה אי' אם יש להתיר להבעל לישא אשה על אשתו ואף בלא מאה רבנים.

ג אשה שיש עלי' עד כיעור וקלא דלא פסיק שהיא מופקרת לזנות והאשה אינה לפנינו להכחיש העד' אם מותר לישא אשה אחרת עלי':

ד מי שאמו נקראת פיצא אם ישא אשה ששמה פיגא מחשש צוואות הרי"ח:

ה אם ישא ישראל בת כהן:

ו ע"ד נכבדות ששם המחו' רחל פראדל ושם מחו' השני' חי' פראדל אם יש קפידא:

ז איש אחד מעסטרייך ובידו כתב מפרעדיגער שע"י נכנס בבריתו שאאע"ה אם מותר בבת ישראל:

ח בא' שגירש אשתו בע"כ בלי היתר ועדי הגט הי' עדי הרשאה מה דינו:

ט להסיר תלונת השואל מדברי הנוב"ק סי' ג' עיי"ש וע"ד נשתטית:

י ע"ד ב' מחותנים ששמותיהן שווין עצה טובה קמ"ל:

יא ע"ד ששם אם החתן שרה רבקה ונקראת בפ"כ רק שרה והכלה רבקה לאה בת שרה וכבר באו בקשרי השידוכין.

יב ע"ד ששם אם הבחור שרה ונקראת סארטשע ושם המדוברת לו שרה ונקראת זאלי אם יתקשרו זא"ז:

יג בנערה משודכת לכהן ונשמע קול כי הרתה לזנונים והנערה הכחישה ונבדקה ע"י רופא וחיות פקחות ויצא מפיהם שא"א להחליט לא כך ולא כך ומגודל הבושה התירו להנשא לאותו כהן ואחר הנישואין ילדה ילד שאש"ק אמנם נתברר שנתעברה קודם הנשואין וכעת שניהם מודים שממנו נתעברה ומה שהכחישו מקודם נותנים אמתלא שהי' מחמת הבושה.

יד) סוגי' דמדברת כתובות י"ג:

טו) אשה שבעלה מת במגפה ר"ל והשני בהיותו זקן אם לחוש לה להשיאה:

טז א' נשא בתולה בי"ד כסליו ובכ"ט אייר ילדה זכר בעש"ק ובליל ש"ק צוה להכריז בבהכ"נ כנהוג ואח"כ חזר בו ואמר אין זה בני ואשתי גם היא אמרה כן ורק מאיש אחר נתעברה קודם הנישואין ואח"כ הודו שניהם שממנו נתעברה ונותנים איזה טעמים על על אמירתם מקודם אם להאמינם או לדונה כמניקת חבירו:

יז ע"ד פלוגתת האחרונים במעוברת חבירו אם דוקא בישראל או אפי' מעוברת נכרי ומבאר היטב שיטת הפוסקים בדין עבר ונשא מעוברת או מניקת חבירו ובכנס תוך ג"ח הבחנה ומתרץ דעת הרמב"ם בסוטה כ"ד עיי"ש:

יח מי שנתאלמן בין כסא לעשור ויש לו בנים קטנים ואין מי שישמשנו אם ישא אשה קודם ג' רגלים שלא לחוש לחומרת הרמ"א

יט איש אחד חולה מסוכן נפל לבור העמוק יותר מחמש קומות ואחר שני ימים הורידו לשם איש אחד ולא מצאו רק איברים מפורקים וגם הראש הוא מפורק ולא, ניכר שום צורת הפרצוף ולא בגדים אם להתיר האשה להנשא:

כ ע"ד תשו' חכ"צ סי' קל"ד בענין שאלה דיחיד ומתרצו ממה שהקשה עליו ז' בס' שו"ת השיב משה סי' ס"ד:

כא לתרץ קושי' האחרונים ע"ד הב"ש סי' י"ז סעיף מ"ח:

כב תשובה ארוכה ע"ד עגונה:

כג ע"ד עגונה:

כד בענין עגונה שבעלה נטבע בנהר:

כה בענין עגונה שבא מהגענעראל קאמאנדא שבעלה מת ונקבר אם יש להתירה ע"פ:

כו מבאר סוגי' הגמרא יבמות קי"ד ע"ב ר"פ האשה שלום:

כז בכתובות כ"ב ולחזק דבריו בתשו' השיב משה סוס"י נ"ב:

[לג בנער אחד שקדש בתולה בשוק בעדים והיא אומרת שבע"כ הי' הקידושין העתק השאלה]

כח השובת המחבר על השאלה הנ"ל שנדפסה [ע"י טעות] בסי' (לג):

כט בענין קידושין עי' בפנים מעשה שהי':

ל לבאר דברי הב"ש באה"ע סי' כ"ח לענין מקדש באה"נ דרבנן וע"ד הש"ך ביו"ד סי' ק"ב ס"ק י"ב:

לא דין חזקה שליח עושה שליחותו עירובין ל"א ל"ב:

לב סוגי' דקדשה על תנאי כתובות ע"ג:

לג העתק השאלה בענין קידושין שנרשם לעיל ותשובת המחבר ע"ז נדפס לעיל סי' (כ"ח):

לד בקידושי ע"א והעד אומר שא"י אם אמר לי והבתולה אמרה שלא הבינה לה"ק:

לה אם יש להכלה לנתק מוסרות התנאים באשר אבי החתן נתפש בבית אסורים על חמשה שנים מחמת רמאות שעשה וגם נתוודע אחר התנאים כי אחי החתן הוא בע"מ ועושה מעשים אשר לא יעשו והוא חרפה גדולה:

לו סוגי' הגמרא כתובות דף ט'.

לז באיש שטוען מאוסה עלי אם להתיר לו לגרשה בע"כ ומי שגרש א"א בע"כ כדת ועתה רוצית האשה הראשונה שניתן לה גט עוד הפעם ובעלה א"ר שזילותא הוא לו אם מחויב לתת לה עוה"פ גט פטורין.

לח דין אומרת טמאה אני לך ובדין גרשתני נדרים דף צ'

לט אשה שמרדה על בעלה וברחה עם ערל ודרה אתו בעיר אחת ובעלה רוצה לתת לה ג"פ וא"ר לקבל בלתי אם יתן לה סך רב אם להתיר לו לגרשה בע"כ או לישא אע"א. ומי שעבר על חדר"ג ונשא שתי נשים אם מחויב לגרש שתיהן

מ אשה שמרדה על בעלה ומעגנו ומסרבת לעמוד לד"ת והתרו בה כ"פ ואינה שומעת לקול הורים אם להתיר לבעלה לגרשה בע"כ.

מא לתרץ קושי' השואל ע"ד המשל"מ ריש ה' ק"פ עב"פ:

מב ע"ד מורה שסדר גט לאיש שכל היום הולך בעיר ומדבר לעצמו והוא משיב כהוגן על כל מה ששואלין אותו:

מג לענין גט מומר. וע"ד הרמב"ן בסוגי' דשליש.

מד איך לכתוב שם חנצה או חנצא או חנצי'.

מה אחד סדר גט בכפר וכתב מתא.

מו להרב החולק בענין הגט וגם שכתב שם הכפר כמו שנקרא בערכאותיהם ולא זכר שם ישראל. (מז) עוד בענין הנ"ל [ועי' בחיו"ד סי' ז']

מח עוד בענין הנ"ל ומ"ש בד"ח בשער שינוי מקומות שלא לכתוב בכפר שם מקום משום ספק.

מט עוד בענין הנ"ל לחזק ראיותיו:

נ באחד שגרש אשתו בשם אביו יהוד' דוד דמתקרי דוד ואחר הגירושין אמר המגרש שהטעה את הב"ד ושם אביו רק דוד:

נא ע"ד השם שימא לכתוב באלף לבסוף.

נב גט שנסדר בשם המגו' שרה קרינדל המכונה קרינדל ושמה מעריסה שרה קרינדל וכן חתימתה ונכתב בכתובתה וקורין אותה רק קרינדל:

נג בשכ"מ שגרש אשתו לפוטרה מחליצה וחל"ש אח"כ נגבה עדות בעיר אחרת שלא בפני האשה כי נתייחדה עמו:

נד ע"ד שני אחים נשואים ואחד ילדה אשתו ב"ז בריא ושלם בשער וצפורן ואחר הב"מ מת האב במגיפה ר"ל ואח"כ מת גם הילד במגיפה ר"ל קודם שלשים יום וכן אלמנת האח השני ילדה נקבה וחלתה ומתה קודם שלשים יום אם יש לסמוך על חזקה דרבא להתיר לחלוץ ליבם בן י"ג שנים שלא יצטרכו להמתין עד שיגדל היבם שיהא לו הסימני גדלות בדינא:

נה באשה שמת בעלה וא"מ ילדה ב"ז וחי כ"ד יום וחלה בחולי פאקין ומת קודם למ"ד ולא נשאר רק אח אחד מומר לחלל שבתות ולא נודע מקומו והאשה אומרת שיודעת שהולד כלו חדשיו פלפול ארוך שם ומאי הוא הוכר עוברה ואם זקוקה לחליצה:

נו חזר המחבר להחזיק דבריו בנידון הנ"ל ודין מומר לחלל שבתות בפהרסיא אם דינו כדין מומר לע"ז לשיטת הפוסקים שאינו זוקק לחליצה. וע"ד מ"ש חותנו בס' תולדות אדם בפסחים דף ל"ב בסוגי' דתרומת חמץ:

נז תשו' גיסו הגאבד"ק זלאטשוב על קו' המחבר ע"ד הס' תולדות אדם וברא מזכה אבא:

נח חזר המחבר לחזק אמרותיו הטהורים וביאור דברי התוס' מכות דף ט"ו וגיטין דף ל"ג:

נט בדין סמוך מיעוטא לחזקה ביבמות ר"פ האשה.

ס בענין רוב:

סא) אם לחלוץ בכפר שהיבם שם ויש שם מנין קבוע ובה"מ קבוע:

חידושי קידושין פ"א

חלק חו"מ

א תובע שהתפשר עם בע"ד ואח"כ מראה שמצא זכיותיו אם בנ"ד צריך שוב לעמוד עמו לדין:

ב בנידון בורח נכסיו עפ"י נימוסי המדינה והתפשר עם נושיו והחזירו הוועקסלין אח"כ תפס א' מהנושים מנכסי הבורח מה דינו:

ג פלפול בסנהדרין י"ט בענין באותו שעה אמרו מלכי ישראל לא דן וכו' לא מעיד וכו' דל"ל לא מעיד הא מדאו' אינו מעיד:

ד הוראת פנים לכל צד בפלוגתת הסמ"ע והט"ז בחו"מ סי' ל' בע"א אומר חביות יין הלוהו והשני אומר שמן הי' אי מתרצין דבריהם או לא ונ"מ דמצי המוחזק לומר קים לי:

ה ביאור נכון בדברי התוס' במס' כתובות דף י"ח ד"ה ואאמע"ר וישוב לקו' השואל מתוס' סנהדרין כ"ה:

ו ע"ד קושי' התומים בעדים זוממים למה דס"ד דבעי התראה האיך משכחת לי' דבעינן ע"מ שיתיר עצמו וממילא ניכר שקרותם ופלפול ארוך שם בדברי תוס' כתובות ט"ו:

ז שוכר בית ששלם דמי סעקעראציע בעד בית המשכיר ונשרף הבית למי שייך דמי הסעקעראציא ולתרץ קושי' השואל על הפוסקים דבאד"ר ג"כ אעל"מ מנדרים דף מ"ז קונם פירות וכו':

ח פלפול בסוגי' דברי ושמא כתובות י"ב:

ט בנידון הטראטען הנהוגים כעת בערבים ולפי נימוסי המדינה גובה הערב השני מהערב הראשון אם גם אנו דנין כן:

י ראובן שנתן לו השר הראנדא של שמעון להשכיר למי שירצה ומה שיקח יותר מאלף אז יהי' לראובן וא' ראובן לשמעון שכו"כ רוצה להרויח ולא רצה שמעון ושוב נתפשר עמו וסלק לו הריוח ונתן השר קאנטראקט לשמעון ועתה חוזר שמעון ותבע לראובן מה שנתן לו.

יא מי שקנה חזקת אראנדא זה שנה וחצי ובאו אחרים ושכרו מהאדון אח"ז שכירות המחזיק בו:

יב ראובן ושמעון קנו יער בשותפת והקאנטראקט רק ע"ש ראובן לבדו וקדם ראובן ומכר כל העץ והלוקח ידע שהוא בלי ידיעת שמעון השותף וכעת רוצה שמעון לבטל המקח והמוכר והלוקח מכחישין זא"ז אם עשו תק"כ ביניהם.

יג בסוגי' דמעות קונות.

יד ישוב לקו' השואל בסוגי' דמעות קונות. (טז) פלפול בסוגי' דאגב בביאור ס' התוס' בבכורות י"ח דבמצוה גמר ומקני בלא קנין:

טז להסיר תלונות השואל מע"ד בס' ייטב לב פי תולדות ע"ד הרמב"ם בדבר שאינו קצוב:

יז ראובן ושמעון שותפין שהי' להם פראצעס על האדון ואמר ראובן לשמעון שיקבל עליו כל הפראצעס שאם יתחייב ישלם מכיסו ונגד זה אם יזכה בדין יקח הוא לבדו מה שירויח ויקח מהאדון וזכה שמעון בהפראצעס ועתה חוזר בו ראובן והמעות מונח ביד שליש:

יח בדין חזקות בכפרים באוראנדא:

יט אשה מעוברת מוטלת על ערש דוי ונתייאשו הרופאים ממנה אך אמרו אם יתנו לה סמי רפואות להוריק העיבור ממנה יש תקוה שתחי' עוד אם מותר לעשות כן.

כ סוגי' דמחתרת.

סדר תשובה לאשה ששכבה על בנה ומת העתק מכתי"ק ז' מוהר"ם מאיהעל:

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה