אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תעה

סימן תעד

ב"ה יום א' עקב תרח"ם לפ"ק. שלום לכבוד הרב החריף הבקי מוהר"ר דוד נ"י אבד"ק יולאווע:

א) דבר מה שרוצים לחתוך אילנות של בה"ק כדי לסייע בבהמ"ד ומקוה לבנותם באילנות שאינם על הקברים עצמם מותר אפי' שלא לדבר מצוה אף דבליקוט עשבים לעולם אסור כמבואר בד"מ וא"כ הי' אפשר לומר דוקא פירות שגדלים על אילנות מותר. דלא דמי לעשבים שגדלים על בה"ק משא"כ פירות שגדלים על האילנות והאילנות גדלים על בה"ק. אבל לחתוך האילנות שגדלים על בה"ק דומה ללקוט עשבים דאסור. אך הב"ח כ' טעם אחר לחלק בין לקוט עשבים דיש חשש מראית עין. שהרואים מרחוק יחשבו שלוקטים מעל הקברים עצמם אבל אילנות אין דרך לנוטעם על הקברים עצמם. וא"כ גם לחתוך האילנות מותר:

ב) אך באותם שיש בהם ספק קבר שאסר הב"ח למוכרם וליתן הדמים לצדקה או לשומר בה"ק. ותמה מעלתו במה שאסר לצורך מצוה. הלא ברמ"א מבואר דלרפואה שרי ללקוט הפירות והיינו אותם של הקברות עצמם. דבאינו על הקברות עצמם בכל ענין שרי. הנה פשיטא לי' למעלתו דצורך מצוה דומה לרפואה והגם שכן נראה דעת קצת אחרונים. אך לא עיינו במקור הדין בתה"ד דקברי' דרב דשקלי' מיני' לאישתא בת יומא משום דאין זה גנאי למת ואדרבא זה כבודו שעפרו חשיב ומובחר משאר עפר אבל בעלמא לא שייך משום רפואה וה"ה מצוה אחרת. משום דחזינן דחמירא איסורא דאם ליקט שורפן במקומן. רק אם הגוים מרעים בהמתם בע"כ של ישראל דבכה"ג לא שייך קנס וחשד (דזה טעם דשורפן במקומן שוב מתיר משום דוחק הציבור שלא יצטרכו למחות. וכן התירו של מהרי"א שמוכרין הפירות כדי להציל הקברות שהוא כבודם של מתים. אבל בשביל מצוה אחרת לא נתיר לתלוש בידים כיון דחמירא איסורא. מדתנן שורפן במקומן כן מבואר בתה"ד:

ג) ומה שאסר הב"ח בספק קבר אף דלכאורה הוה ספיקא דרבנן דלקולא. ס"ל להב"ח דשאני הכא דחמיר איסורא דאסור אפי' לרפואה. ושאר איסורי דרבנן שרי לחולה שאב"ס ע"כ חמיר משאר איסור דרבנן ואזלי' לחומרא. ועוי"ל דהא הב"ח כתב הטעם דאסור לתלוש עשבים בבה"ק אפי' שלא על הקברים דאיכא משום מראית עין שיחשבו שתלש על הקברים עצמם ומדאסור סתמא משמע אפי' בצנעא כגון בלילה ואפילה. וצ"ל הטעם משום דכל שאסרו חכמים משום מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור. ובסימן רצ"ח כתב הב"ח דוקא בחשד איסור דאורייתא אמרינן אפי' בח"ח אסור צ"ל דהחמירו בו כמו באיסור תורה. [דחמיר איסורא כבוד מתים כדברי המרדכי] וא"כ ספיקו לחומרא. או י"ל דב"ח לאו משום איסור מראית עין אתי עלה אלא משום דהרואים יחשבו שתולשים מקברים עצמם הוא בזיון למת נגד הרואים שיחשבו כך אף שבאמת אין הדבר כך. ואף דהרואים לא יחשבו שכן הדבר בבירור רק שיחששו. הרי דאף בספק איכא משום כבוד מתים. וע"כ בספק קבר ג"כ יש בו משום כבוד המת. סוף דבר אינני רואה מקום להקל בספק קבר

ד) ומ"ש דמה שהאילנות גדלים בבה"ק הוא בזיון למתים שעי"ז באים ערלים לגנוב מן העצים ורומסים ע"ג הקברים. גם זה אינה טענה דהא כתב המרדכי בהא דואם ליקט שורפן במקומן כדי שלא יחשדו אותו שמוליכו לבהמתו. הרי דאף אחר שליקטו מ"מ ההנאה מהם חשיב ביזוי למת. וכן לשון הרמב"ם פי"ד מה' אבל בתי הקברות אסורין בהנאה כיצד אין אוכלים בהם כו' והיינו משום בזיון המת (דאילו משום דמת אסור בהנאה הלא קרקע עולם אינו נאסר]. וא"כ נהי דחתיכת האילנות יש בו כבוד המת. מ"מ ההנאה מהעצים אח"כ לבשל בהם או לבנות בהם יאסר משום כבוד המת. באופן שלדינא אין להתיר רק האילנות שידוע שאין בהם קבר והכל משום כבוד מתים. ומ"ש עוד משום צורך הבר מינן. ודאי אין להקל בכבוד מתים הקבורים בשביל אותם שאפשר יבואו מחדש ובלע המות לנצח:

ה) ומ"מ אין לחוש בזה לאיסור תורה לדעת האוסרים העפר שלמעלה דהוה תלוש ולבסוף חיברו. שהרי האילן יונק ג"כ מעפר היתר והרי יניקת האילן ט"ז אמה לכל צד וקי"ל זוז"ג מותר:

הדו"ש הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה