אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תמז
להרה"ק מהר"י זצללה"ה איתן מושבו בק"ק פילעוו. א' ע"ד אשר תמה על דברי הר"ש בשביעית שפי' הירושלמי דאמר מאליהן קבלו את המעשרות מ"מ כיון שקיבלו עליהם וקידשו הארץ נתחייבו מה"ת. ובמדרש רות שלשה דברים גזרו ב"ד של מטה והסכימו עמהם ב"ד של מעלה לשאול שלום בשם. ומגילת אסתר ומעשרות וכיון שהחיוב הוא מצד הסכמת ב"ד של מעלה כמו מגילת אסתר. ממילא כשם שמגילת אסתר דרבנן. כך תרומות ומעשרות דרבנן:
ב) נראה לי דהנה נביא אין רשאי לחדש דבר מעתה וה"מ בקביעות לדורות. אבל לשעה דינו כמו של תורה ממש. וחמור שאפי' נביא אמר לו לחלל שבת מחויב לשמוע לו. ואם לא שמע לו חייב מיתה בידי שמים. וע"כ הסכמת ב"ד של מעלה על מגילת אסתר א"א שתהי' של תורה כיון שהוא לדורות. אך הסכמה על מה שעשו שטוב תקנו. מ"מ אין זה אלא תקנת חכמים:
ג) אך הסכמה על מעשה קדושת הארץ נחשב כאילו נצטוו מפי נביא לקדש הארץ דזה מעשה לשעה לקדש הארץ. ומחויבין מה"ת לקדש הארץ. וקדושתו חל מה"ת. והוא כמו קידוש הארץ בימי יהושע שכיון שנצטוו לקדש נתקדשה מה"ת. ואין חילוק בזה בין ציווי ע"י מרע"ה מקבל התורה בין נביא אחר כיון שהקידוש הוא מעשה לשעה מ"מ לא נתקדשה רק על זמן שרצו. כיון שההסכמה הי' כמו שרצו. ואו"ש לו ולתורתו:
כ"ד ידידו הדוש"ת בלונ"ח ובאה"ר הק' אברהם.