אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תל

סימן תכט

א) משנה ו' נוטל אדם כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשותה בטהרה. ובהרא"ש כגון עיסה שנילושה בעריבה טבולת יום נוטל ממנה כדי חלה ומניחתה על העיסה ואח"כ קורא לה שם אבל אם הי' קורא לה שם קודם נטילתה מן העיסה נטמאת החלה כיון שכל העיסה גוש אחד הו"ל כאילו נגעה החלה בעריבה עכ"ל:

ב) ותמוה לי דמלבד דהסברא קשה מאד דכיון דהעיסה לא נטמאת איך ידלג הטומאה מהעריבה לחלה. מלבד זה קשה טובא ממנחות (כ"ד.) עשרון שחלקו ונטמא אחד מהן והניחו [היינו השני חצאין בביסא ונגע טבול יום באותו טמא מהו. מי אמרינן שבע לה טומאה או לא. ומבואר דאי שבע לה טומאה ואין אותו חצי עשרון מקבל עוד טומאה. אי אפשר שיטמא חצי עשרון שני מכח נגיעה שנגע בחצי עשרון שאינו מקבל טומאה. ולא מחשבינן לי' כאלו הוא נוגע בהטבול יום ע"י אמצעות אותו חצי העשרון שנטמא כבר ואינו מקבל עוד טומאה משום דשבע לי' טומאה ה"נ איך יטמא החלה מחמת נגיעת העיסה שאינה מקבלת טומאה:

ג) וקו"ח הדברים. מה התם שהחצי עשרון שנגע בו הטבול יום טמא מכבר וטמא אינו חוצץ בפני הטומאה. מ"מ לא נטמא חצי העשרון האחר אף שהכתוב עשאו לכל מה שבכף אחת וכגוש אחד דמי כ"ש בזה שטהור וחוצץ בפני הטומאה. דאף דגוש אחד הוא לא יטמא החלה מחמת נגיעת החולין כיון שהחולין עצמם נשארין טהורין. [אולי יש לחלק בין נגיעה לבין מה שהכלי מצרף וחילוק זה מוכח מדברי רש"י במקומו שפירש ואין נוגעין אלא דאתי עלה מחמת צירוף כלי ולמה לא מבעי לי' בנוגע ממש דכיון דשבט לי' טומאה אינו יכול להביא את הטומאה מהטבול יום לאידך חצי העשרון. ש"מ שיש חילוק בין נגיעה ממש לצירוף כלי בענין זה המגיה]:

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה