אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תכז
א) פרק ד' משנה ב' איזה מין במינו החיטין אין מצטרפות אלא עם הכוסמין וכו'. ובר"ש דהא דתנן בריש מכילתין דכל ה' מינים מצטרפין ההיא בבלול והכא בנשוך וכו' כשחלקן והוסיף עליהן נשוכין חייבין בלולין פטורין וכו' הוסיף נשוכין וחלקן והוסיף חייבין בלולין וחלקן והוסיף פטורין מיהו תימה כשהוסיף על מה שכבר נתחייב למה לא יצטרף לחייב את התוספות וכו' וצריך לומר דהכא מיירי כשהפריש את חלתו ואח"כ הוסיף עכת"ד. אך גם פירושו תמוה דאיך אפשר בנשוך לחייב בחלה מה שכבר הפריש. אם לא שנאמר דנשוך אין מצטרף בודאי רק מספק. וכשנוסף אח"כ חיישינן שמא לא חל שם חלה החילה. ולא מסתבר כלל:
ב) ולפענ"ד נראה לפרש הירושלמי שעשו ב' קבין וחלקו. היינו שמתחילה עשו על מנת לחלק בצק. דבלול הואיל והי' כשיעור ונפטר משום שחשב לחלק בצק. שוב אינו מתחייב. דבשעת חובתה היתה פטורה. וזה בבלול. אבל נשוך דבמקפידין לא הוי חיבור. וכיון שדעתן לחלק ומקפידין נמצא שלא הי' להם עוד שעת חובה: