אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תי

סימן תט

בענין הנ"ל. כבוד הרב הגאון כו' מוהר"ר יואב יהושע נ"י אבד"ק קונצק.

א) מה שכתב על מה שכתבתי ההיתר מתוס' בהמת ארנונא שכבר נאמר כן במ"ב ולא רצה לסמוך ע"ז לבד. ליתא דהמ"ב התיר וכתב דעל טעם זה לא רצה לסמוך רק אם יסכימו כו' ומטינא שיבא מכשורא כדרך יראי הוראה וקאי על טעם זה לבד דבצירוף הטעמים התיר בלי הסכם. ומ"מ בטעם זה לבד דעתו ג"כ להתיר רק יען שאין הדבר מפורש לא רצה בלי הסכם כדרך יראי הוראה. ואנכי אינני מיראי הוראה בדבר הברור לי בפרט שיש לי הסכם ממ"ב:

ב) מה שכתב מ שו' להרמב"ן סי' רכ"ה דקונה משום דינא דמלכותא לענין בכור אני רואה בתשו' להרמב"ן להיפוך וז"ל ואפי' נהגו לקנות בכסף וגוי מסתלק לי' מ"מ ברשותו דישראל לא קאי להתחייב בבכורה שהוא דאורייתא עד דמושך כדינא דאורייתא. אבל ודאי לחייב הגוי לתת לישראל בהמה זו חיובא מחייבינן לי' בב"ד דבדיניהם דיינינן לי' (ושם דינא דמלכותא לא הוזכר ברמב"ן רק דיניהם] ובודאי כבודו ראה כן בחת"ס שכתב כן לדעת הרמב"ן והוא פלא ואולי נוסחא אחרת נזדמן לחת"ס ברמב"ן לפי שעה ונגנז. ולפנינו מפורש להיפוך:

ומה שכתב עוד דכיון שהתנאי הי' שהבהמות ישארו אצל המוכר קנה לוקח את המקום ליתא כלל. הא' דבגמ' שכ"מ האומר ידור פלוני בבית זה לא מהני דהוי דבר שאין בו ממש. ה"נ אפי' אמר המוכר הבהמות יהי' ברפת זה עד אותו הזמן אינו כלום. ועוד דהא לא אמר ברפת זה רק ברשותו ויוכל להעמידם ברפת אחר ועוד במה קנה הכסף לא ניתן עבור הרפת רק שהשוה עמו כל בהמה כך וכך. וחזקה אינו כל זמן שלא קנה ישראל הבהמות. ואולי נכתב כן בהכתב שנתן לו אך מטעמים ראשונים נסתלק טענה זו. ועיקר חפצי הי' שישוב על החידוש שחדשתי בדין הספק מאיזה ברמה:

ד) ומה שכתב עוד שמא נולד אחר הזמן מנין יודעין כלל שהוא מאותו העדר רק מהם והם אמרו שקודם הי' ואף גוי נאמן במיגו כדמוכח מהא דנכרי אמר של רבעי כו' אינו נאמן שלא נתכוין זה אלא להשביח את מקחו. הא לאו הכי הי' נאמן במיגו שלא מכרן:

ידידו הדוש"ת הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה