אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן ת

סימן שצט

א) בדין אנדרוגינוס יש ארבעה פלוגתות רב סובר נדה (כ"ח.) ספק זכר ספק נקיבה. רבנן בתראי דבכורות דף (מ"א.) סברי ברי' בפ"ע הוא ואינו לא זכר ולא נקיבה. ועיי"ש בגמ' (מ"א) אמר ר"ח מחלוקת באנדרוגינוס כו'. והנה לדידהו לא מבעיא בבכור דבעינן זכר דוקא דאנדרוגינוס לא קדוש. אלא אף לשלמים דבין זכר בין נקיבה כשרים. אנדרוגינוס פסול כדאיתא שם בגמ' הזכר אם נקיבה ולא טומטום ואנדרוגינוס יע"ש:

ב) ובב"ב (ק"מ) ילדה טומטום אינו נוטל פירשב"ם דברי' בפ"ע הוא ועיי"ש בגמ'. ובסיפא ואם אין שם אלא הוא יורש את הכל פירשב"ם ואע"ג דברי' בפ"ע הוא ואינו לא זכר ולא נקיבה מ"מ נפיק מבן אין לו עיין עליו. משמע דאי לאו הכי וציין עליו לא הי' יורש ולא אמרינן ממנ"פ אי זכר אי נקיבה יורש. ובתוספי הרא"ש הובא בשטמ"ק דאפי' הי' שם בת נוטל הטומטום בנכסים מרובים. ודוקא בנכסים מועטים הנקיבות נוטלות הכל דטומטום לאו נקיבה ואין לו חלק בנכסים מועטים. אבל בנכסים מרובים כיון דיורש הוה ועדיף מאח. ה"ה דיורש כמו בת יע"ש. ותמוהין לי דבריו דהא היכא דליכא בנים בנות גדולות עם הקטנות חולקות בשוה משום דהיכא דאיכא נחלה דאורייתא בכנות לא תקינו להו רבנן וה"נ כיון דאין שם זכרים רק טומטום ונקיבות וטומטום ברי' ואינו זכר והנקיבות יש להם ירושה בודאי ואמאי יהי' להם בנכסים מועטים יותר מהטומטום וצ"ע:

ג) ואיך שיהי' אפי' לדעת הרא"ש אין הטומטום נוטל רק מדכתיב בן אין לו עיין עליו הא לאו הכי אינו נוטל כלום. ועיין בתוס' יומא פרק יוהכ"פ גבי כוי ברי' בפ"ע משמע שם ג"כ דאי לאו קרא הוה אמרינן דכוי חלבו מותר משום דאינו בהמה ולא חי' יע"ש. וצ"ע להאי מ"ד אם אנדרוגינוס חייב במ"ע שהזמן גרמא. ובר"ה ובתוספתא דמגילה מבואר דאנדרוגינוס חייב בשופר ובמגילה. וכפי הנראה למ"ד ברי' בפ"ע ואינו זכר ולא נקיבה ודאי פטור כיון דאינו זכר וכמו כוי שחלבו מותר אי לאו קרא דכל חלב כנ"ל. וכן פטור מכסוי דמו כמ"ש התוס' יומא שם. ויותר מזה בכריתות (כ'.) צריך לימוד לאסור דם הכוי אף דבין דם בהמה בין דם חי' אסור וכתבו תוס' שם משום דכוי אינו לא חי' ולא בהמה:

ד) השיטה הג' באנדרוגינוס הוא ת"ק בתוספתא דביכורים לתירוץ הב' בתוס' יבמות (פ"ג) ד"ה ברי' דחשיב חצי' זכר וחצי' נקיבה. ועיין בהשגות הראב"ד פ"ב מהלכות שופר שכתב דלמ"ד אנדרוגינוס חצי זכר חצי נקיבה אנדרוגינוס אינו מוציא אף מינו. וכתב הרב המגיד שהוא מחלוקת ביבמות. וכוונתו דלמ"ד ביבמות (דף פ"ג:) אנדרוגינוס אינו חייב עליו רק במקום זכרותו. מוכח דסובר דבמקום נקיבות חשיב נקיבה. ובפרק ז' מהלכות תרומות דעת הראב"ד דאנדרוגינוס הפוסל את האשה בביאתו הבא על אנדרוגינוס אף דרך זכרותו פוסלו מן התרומה דאתי צד זכרות ומשתמש בצד נקבות. ולכאורה דאזיל לשיטתי' בהלכות שופר:

ה) אולם צ"ע דכי היכי דאנדרוגינוס הבא על האנדרוגינוס דרך זכרותו חשבינן לי' כאילו משתמש גם בצד נקבות. א"כ הבא עליו בצד נקבות יתחייב עליו ג"כ ונחשבנו כאילו שימש גם בצד זכרות שבו. אשר ע"כ נראה דהנה בא על האנדרוגינוס דרך זכרותו היינו כמו שחייב בכל זכר ומשכבו דומה למשכב האשה שלא כדרכה. וע"כ חשיב כבא על צד נקבות שלו ג"כ. כיון דמשכב זה שייך באשה ג"כ. משא"כ בבא עליו דרך נקבותו דמשכב זה ליכא בזכר. ע"כ חשיב כבא על צד נקבותו לבד. ולפי זה הטעם פשוט דפוסלו מהתרומה דבועל ודאי כבועל בצד זכרות שלו לבד דאין נקבה בועלת לעולם וק"ל:

ו) הדעת הרביעי הוא דעת ר"י במתניתין דיבמות (פ"א.) דחשיב זכר גמור. ואמרינן דלענין קדשים לא חשיב לי' כזכר. ובזה י"ל שתי בחינות או דלענין קדשים דוקא משום דאיכא תרי מיעוטי הזכר הזכרים כדאיתא בבכורות יע"ש. או דבאמת לא חשיב לי' זכר גמור רק לחייב עליו סקילה כזכר. ועי' בתוס' נדה (כ"ט:) ד"ה אמר ודו"ק:

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה