אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן שמו

סימן שמה

א) יבמות (מ"ו) ת"ר גר שמל ולא טבל ר"א אומר הרי זה גר שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו טבל ולא מל ר' יהושע אומר הרי זה גר שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו כו' ור"א נמי נילף מאמהות כו' אלא בטבל ולא מל כ"ע מודים דהוי גר. אך במס' גרים מל ולא טבל טבל ולא מל ר"א אומר הכל הולך אחר המילה. ר"ע אומר אף טבילה מעכבת הנוסחא שלפנינו "אין" והדבר מובן שהוא ט"ס דא"כ היינו ר"א. ועוד בש"ס פרק הערל רע"ק סובר מל ולא טבל אינו גר. אך אם גרסינן אף. רע"ק לטעמי' כנ"ל] והנה ברייתא זו פליגי על גמ' דידן דאמר לר"א טבילה לחודה נמי סגי. וברייתא זו אמרה הכל הולך אחר המילה וטבילה לחודה לא מהני. אך קשה לברייתא זו קושית הש"ס לר"א נילף מאמהות כיון דאית לי' לר"א למדין אפשר משאי אפשר:

ב) ונראה דברייתא זו ס"ל דאין ללמוד אנשים מנשים דנשים כיון דלא צריכין למימהל כמאן דמהילי דמיא. ועוד דנשים עם בפני עצמן כדאיתא בשבת. וטעמא דר' יהושע כמו שנבאר. דהנה בהא דמעוברת שנתגיירה בנה א"צ טבילה. הקשו בתוס' הא צריך למול קודם ותירצו בתוס' ומפורש בנמק"י בשם הרא"ה דעובר דלא אפשר עכשיו למול הוי לי' כנשים דסגי בטבילה לחודה. והנה בהא דגר קטן מטבילין על דעת ב"ד כתב הרא"ש וכן באבותינו שהי' כמה יונקי שדים. וה"ה במעוברת שנתגיירה יש ללמוד בעובר ג"כ מאבותינו שהי' כמה עוברין במעי אמן. והנה בפרק הערל (ע"ח.) מבואר דלמ"ד עובר ירך אמו סלקא לולד גירות דאמו. אך למ"ד עובר לאו ירך אמו הטעם דגם הולד טובל ואמו לא הוי חציצה. וא"כ לדברי תוס' ורא"ה הנ"ל נוכל ללמוד למ"ד למדין אפשר משאי אפשר לכל טבל ולא מל מעוברין שהי' בשעת מתן תורה שנכנסו לברית בטבילה לבד:

ג) ואפי' לדעת רמב"ן דמעוברת שנתגיירה בנה אינו גר עד שימול כשיולד. וכן לדעת רשב"א דוקא בתה. אבל בנה צריך גם טבילה אחר המילה. היינו משום דס"נ חשיב אפשר למול כשיולד ויתגייר אז. אבל בשעת מתן תורה שהי' צריכין להתגייר תיכף לקבל התורה לכ"ע חשיב לא אפשר. והיינו טעמא דר' יהושע דאמר טבל ולא מל הרי זה גר:

ד) אך זה ר' יהושע לטעמי' דאית לי' שלהי תמורה (ל"א.) ולד טריפה יקרב לגבי מזבח דאית לי' עובר לאו ירך אמו. אבל ר' אליעזר דס"ל התם לא יקרב. ולמה דקי"ל טריפה אינה יולדת. ע"כ בנתעברה ולבסוף נטרפו פליגי. ובעובר ירך אמו קמיפלגי כדאיתא התם וס"ל לר' אליעזר עובר ירך אמו א"כ אין ללמוד מעוברין. ע"כ טבל ולא מל אינו גר:

ה) והנה במס' גרים אין חולק בטבל לחוד דכולם ס"ל דלא מהני משמע דהכי ס"ל עובר ירך אמו. ע"כ ניחא עוד ברייתא אחרת שם קיבל עליו מטבילין אותו מיד. היפוך הש"ס דילן שמלין תחילה אך לפמ"ש בצירוף מ"ש לעיל בסי' שד"מ בפירוש דברי רמב"ן דאי פריש נפרוש משום דבטבילה לבד נעשה קצת ישראל. ומשום דבלא אפשר הא סגי בטבילה לחוד. והתינח לש"ס דידן דהא דלא ילפינן מאמהות משום דלא אפשר. אך למס' גרים דאפי' לר"א דאית לי' למדין אפשר משאי אפשר לא מהני טבילה לחוד כנ"ל מילתא בטעמא א"כ טבילה לחוד לא משוי לי' גר כלל שפיר מטבילין תחילה ואי פרוש מחמת מילה נפרוש אח"כ

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה