אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רפח

סימן רפז

א) פ"ה מעין שהעבירו על גבי השוקת פסול העבירו ע"ג שפה כל שהוא כשר חוצה לה פי' הר"ש כל שהוא שחוץ לשוקת על גבי שפתה כשר להטביל בה מחטין וצנוריות. ועיין בהרע"ב שפירש כשר חוצה לה על שפתה וגם לאחר שיצא מן השוקת מההיא דתוספתא שהביא הר"ש במשנה ב' במעיין היוצא לתלמי ומן התלמי לבריכה דמים מועטין מטהרין המרובין. וכן פסקו כל הפוסקים במשנה דאם העביר על גבי שפתה כשר חוצה לה כההיא דתלמי לאחר שיצא מהשוקת. ולכאורה צ"ע על הר"ש שלא פירש כן:

ב) ונראה דהנה הש"ך הקשה על דין זה דהא אין מי מעיין המועטין מטהרין השאובין המרובין לטהר בזוחלין כבפרק א' משנה ז'. ותירץ דשאני הכא שאף המים היוצאים מהשוקת מעיין היא שהרי השוקת מחובר למעיין שהמעיין מקלח לתוכה אלא שנפסל בשאוב. ממילא שפסול שאוב אזלא לה ע"י מים מועטין שחוץ לבריכה. ממילא מעיין היא בעצמו עכ"ד הש"ך בתוספות ביאור קצת. והדברים יקרים מפז:

ג) אלא דק"ל קצת דהא הר"ש והרא"ש הוקשה להו אמאי אין מטבילין בשוקת כיון שמחובר למעיין. ותירצו דלא אתי לאטבולי כשאין בהם כשפופרת הנוד ומשום גזירה זו אין מטבילין בשוקת. וא"כ אף בהעבירו על גבי שפה שייך גזירה זו לענין זוחלין דאם לא יהי' חיבור יפסול בזוחלין. אולם לדעת מהרי"ק אפי' בלא חיבור למעיין מעיין הוא בעצמו כשעדיין זוחל מחמת המעיין:

ד) ואכתי ק"ל לדעת הש"ך במשנה שאח"ז העבירו על גבי כלים ר"י אומר הרי היא כמקוה. ופי' הר"ש שם על גבי כלים נקובים ואחרים מפרשים על גבי אחורי כלים. הרי דאף שאינו כשאובין. מ"מ בטיל מיני' שם מעיין וצ"ע:

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה