אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רי

סימן רט

א) שם סעיף ז' רמ"א אבל אם אין שומתו ידוע אפילו אין לו שרי. בש"ך שם (סקי"ז) כתב דביצא השער דוקא. ותמוה דהא אסור לפסוק רק כפי השער לא בזול מהשער כמפורש (ריש סי' קע"ה). והט"ז האריך בזה מאד להקשות על רמ"א:

ב) ולפענ"ד דברי רמ"א ברורים דהא דהפוסק על הפירות עד שלא יצא השער אסור אף דאפשר שלא יתייקר ודומה לטרשא דר' נחמן דמשום שאין שומתו ידוע מותר. וה"נ הלא אין ידוע שיתייקר:

ג) אך זה ליתא. דמ"מ בעת שיתן לו הפירות אפשר שיהי' ידוע שהפירות שוין יותר ממה שפסק ויהי' רבית. אבל בטרשא כיון שבעת המכירה אין שומתו ידוע שהסחורה דמיו פחותים אף שאפשר שבעת הפרעון יוזל הסחורה הרבה ויהי' שומתו ידוע שדמיו פחותים מכפי המעות. הרי ברשות לוקח הוזל שכבר קנאם קנין גמור ולקחם לביתו. ותדע דאל"כ אפי' בשויו יהי' אסור למכור בהקפה אלא ודאי כדכתיבנא ופשוט:

ד) ומזה למד הרמ"א דמותר לפסוק על דבר שאין שומתו ידוע כגון פרה וטלית כיון שאין דרך להיות להם שער ידוע. וא"כ אף אם יתייקר מ"מ לא יהי' שומתו ידוע גם בעת שיתן לו הפרה וטלית. הגם שיש לחוש שמא יתייקר הרבה עד שיהי' ניכר לכל. כעין שכתב המחבר בשם הטור דכה"ג אסור מנ"ל לחוש כולי האי בדרבנן כיון דבמשנה שנינו בפירות שיש להם שער דוקא. גם דברי הטור אינם הלכה קבוע רק יש מי שאומר. ודי לאסור בידוע לא לחוש שמא יהי' כך:

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה