אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קסה

סימן קסד

א) שם בש"ך (סק"ד) דהיכא דיש מחלוקת בין הפוסקים אי הוי אבק רבית או רבית קצוצה אין מוציאין מהלוה אי תפס עיי"ש. וקשה לי כיון שדעת הש"ך (סוף סי' קע"ז) דאינו חייב המלוה להחזיר מספק שדומה לשאר ספק ממון ואין הב"ד יכולים לכופו להקנות לו. א"כ הוא אצל הלוה ודאי גזל. דאפי' באמת רבית קצוצה הוא כיון שלא חזר המלוה והקנה לו הוא ממון גמור של מלוה. דמהאי טעמא אין יורדין לנכסיו אף דעד שאתה כופהו בגופו כופהו בממונו כמ"ש הר"ן פרק מי שהי' נשוי. אלא משום דאפי' הב"ד ירדו לנכסיו ויתנו ללוה לא יקנה הלוה. ואינו דומה להלואה למ"ד שיעבודא לאו דאורייתא דמ"מ חיוב ממון יש לו עליו רק הנכסים אינם משועבדים. וע"כ אין הב"ד יכולים לירד לנכסיו רק מדין כופין אותו. ומ"מ כשהנכסים יבואו ליד מלוה יקנה אותם כמו הזוכה מן הפקר. דרשות בעלים שיש עליהם אינו מעכב עליו מלזכות בהם. שהרי הבעלים חייבים לו ואינו גוזל מאתם כלום משא"כ ברבית שאין שום חיוב ממון עליו וכמו שחילק הריטב"א הובא בשטמ"ק בענין מחילה דלא מהני ברבית. דאין חיוב ממון אלא מצוה לשמים. ואינו דומה לחוב למ"ד שיעבודא לאו דאורייתא דמ"מ יש חיוב ממון עליו עיי"ש. והכין הוא ברורא דהא מילתא. וא"כ אף כשהלוה תופסו אינו קונה אותו והוי ודאי גזל. ואף שאם הי' ידוע שהוא רבית קצוצה לא הי' הב"ד מוציאין לסייע ידי עוברי עבירה. והרי הב"ד הי' כופין המלוה להקנות ללוה. אבל עכשיו שספק הוא ואין מחייבין המלוה להקנות. שוב מוציאין מהלוה דודאי גזל הוא אצלו וצ"ע. הגה. אולי זה עצמו הוא כוונת הש"ך במה שסיים ועיין לקמן סס"י קע"ז. המגיה]:

ב) ויש לעיין ברבית קצוצה שתפס הלוה ממלוה ואח"כ מת המלוה מחויב הלוה להחזיר ליורשים כיון שלא קנאו הלוה רק כל זמן שהי' בחיים הי' הב"ד כופין אותו להחזיר. אבל כיון שמת והבנים אינם מחויבים. שוב מחויב להחזיר. אך מש"ך הנ"ל לא משמע כן. שו"ר בס' ישועת ישראל שכתב כן דמחויב להחזיר ליורשים. אך צ"ע מש"ך הנ"ל:

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה