אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קמז

סימן קמו

א) סעיף ו'. עי' ט"ז (סק"ג) דלשיטת הרמב"ם אפי' לא פירש הלוה בשביל שילוהו או בשביל שהלוהו אם באמת כוונתו לכך אסור. והוא כוונת הרמב"ם באמת למעיין. ודעת הרא"ש דאפי' בכהאי גוונא מותר כל שלא פירש. כמפורש בטור דהרא"ש והרמב"ם פליגי. ודלא כהש"ך (סק"י):

ב) וטעם הדברים נ"ל עפימ"ש הריטב"א דענין רבית שאסרה התורה הוא שחשבה התורה כמחילה באונס כל שנותן לו מחמת הלואה. ואף רבית מאוחרת אסור מדרבנן דהוי אצל הלוה קצת חוב משום דעביד לי' נייח נפשי' בהלואה. כמ"ש התוס' גיטין (י"א:). וזה אסרה התורה דחשיב כאונס. אבל כל שלא פירש הוי דברים שבלב ואינו דברים. וכהא דאמרינן (בפ"ב דקידושין) בהא דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני. ואמאי הא בלבי' לא ניחא לי' אלא דברים שבלב אינו דברים. הרי דאפי' לאפוקי מטענת אונס מהני הא דדברים שבלב אינם דברים:

ג) ולדעת הרמב"ם נראה עפי"מ דקי"ל במגילה (דף כ"ו:) דמתנה כזביני' דמיא דאי לאו דהו"ל הנאה מיני' לא הוה יהיב לי' מתנה הדר הוה לי' מתנה כזביני' והוי דברים שבלב דמוכחין דמשום טובה שעשה לו נותן לו. והוי כפירש שנותן לו בשביל טובה שעשה עמו רק שאינו מפרש איזהו טובה. ושוב מועיל דברים שבלבו שהטובה הי' ההלואה כהא דסתם נדרים להחמיר ופירושן להקל שמועיל דברים שבלב לפרש דבריו וכמ"ש הר"ן בקידושין (ר"פ האומר) ודו"ק:

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה