אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קיז
ב"ה יום ג' לסדר זאת חקת התורה תור גאולה לפ"ק. שלום לכבוד הרב החריף כו' מו"ה מרדכי מאדקיל נ"י אבד"ק דייוויץ.
א) על דבר חביות יין המובא ממסילת הברזל ובא ביו"ט וערל הביאו לביתו ג"כ ביו"ט שהוא ערך ד' וויארסט ולא הי' שום חתימה רק על המגופה מונח חתיכה בלעך קבועה במסמורים ותחתי' תחוב מגופה של עץ גומא [שקורין פראפען או קארעק בעלמא. ורוצים לסמוך על עה"ג שמתיר במגופה מהודק היטב:
ב) הנה אין זה ענין למגופה מהודק היטב. כי במגופה של עץ שאינו פראפען רק עץ יבש יש טורח לפתוח ונדון כחותם דבטורח תליא מילתא. וכמו שהביא מתשו' מהרי"ל (סי' ל"ח). אבל זה שתחתי' פראפען או קארעק בעלמא רק שרוצים לסמוך על הבלעך התקועה במסמורים. וזה ידוע שהמסמורים המה יתידות של ברזל קטנים. וכשתוחבין פעם אחת סכין או חתיכת ברזל תחת הבלעך תיכף נפתת והיתידות מוגבהים ואין טורח בזה. אך אפי' אם הי' שם חותם אחד לדעתי אין להתיר באלו החביות המובאין ממסילת הברזל:
ג) דהנה מה שמתירים יין בחותם אחד במקום הפסד יש בזה ב' טעמים. האחד שסומכים על ר"ת דוקא בישראל חשוד דלא מרתת כל כך שסבור שלא יחשידוהו. אבל נכרי מירתת אם יכירו שינו' בחותם. הב' בש"ס (כ"ט:) דבחותם אחד לא חיישינן לאחלופי רק משום חיבת ניסוך טרח ומזייף. ובזמה"ז דלאו עובדי ע"ז הם והחשש רק משום בנותיהן ולא משום ניסוך וע"כ מותר בהנאה. ואין חשש רק משום חילוף ודי בחותם אחד:
ד) והנה הא דלאחלופי לא חיישינן בחותם אחד היינו משום דסתם יינם דרבנן והוא דומה לפת של עכו"ם דמשום שהוא דרבנן לא חיישינן לאחלופי בחותם אחד. וכן מבואר בב"י (ריש סי' קי"ח) בשם הרשב"א והר"ן. והנה בסוף פרק אין מעמידין (ל"ט:) גבי פת למה ניחוש לה אי משום אחלופי קרירי בחמימי מידע ידיע דחטי בשערי נמי מידע ידיע אי כי הדדי כיון דאיכא חותם אחד לא טרח ומזייף. ולכאורה צ"ע על הפוסקים הנ"ל דמשום שפת היא דרבנן הא בש"ס הנ"ל מבואר דמשום דלית לי' הנאה. וצ"ל ושוב מצאתי כן בפר"ת (סי' קי"ח סק"א) דבפת נמי שייך הנאת חילוף בין נקי' לשאינה נקי' כל כך. שזה אי אפשר להודיע בכתב שיעור הנקיות רק בשביל הנאה מועטת לא טרח ומזייף. ולא סמכינן על סברא זו רק בדרבנן עיי"ש:
ה) ממילא מבואר דהא דש"ס (כ"ט:) דלאחלופי לא חיישי' ביין הוא ג"כ משום דאין לו הנאה הרבה בחילוף שאם יתליף על יין גרוע הרבה יתוודע בגניבתו. ובהנאה מועטת לא חיישינן בדרבנן. וכך הם דברי הר"ן (ע"ד:) גבי רבא כי הוי משדי גילפא עיי"ש היטב:
ו) וכל זה במשלח ע"י נכרי מיוחד. אבל החביות הבא מהבאהן אף אם ימצא החותם מקולקל והיין גרוע הרבה לא יתפס הנכרי כגנב כי יוכל לומר כי זה מחטאת הבאהן. ואף דבמקום מעבר לרבים לא חיישי' לזיוף. זה רק בדיעבד. אבל לכתחילה לא סמכינן על זה. הנה דאין זה סברא ברורה שיתפש הנכרי כגנב ע"י כך. ושוב בעי שנ חותמות אפי' לר"ת אפי' בזמה"ז דנכרי המוביל מהבאהן לעיר לא מירתת. ידידו הדו"ש הק' אברהם.