אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קיב
ב"ה אור ליום ועש"ק ר"ח מרחשוון תרנ"ד לפ"ק סאכאטשאב. שוכ"ט לכבוד הרב הגדול חריף ובקי ידיו רב לו כקש"ת מו"ה יעקב מרדכי נ"י האבד"ק בילגורייא יע"א. יקרת מכתבו הגיעני. ובהשקפה הראשונה כאשר ראיתי שהוא דבר בית המטבחיים אשר כבר השבתי לדינא. חשבתי שהוא רק לפלפולא והי' לי להשיב בדברים נחוצים למעשה הנחתיו במשמר. עתה עיינתי במכתבו וראיתי שכבר כתב מכתב בענין הזה. מהודענא כי לא קבלתי שום מכתב מכבודו זולת המכתב הגלוי:
בדבר הסכינים והקרדומות. ודאי מחויבין:
א) והנה לתקן שיהי' על טרפות בפני עצמו וכן הוא פה עירנו. ואשר רצה ללמוד היתר משום שודאי בחתיכות יש ששים. ודומה לדין כלי שדרכו להשתמש בשפע. וס"ל לכבודו שטעם הרשב"א דלא שייך אין מבטלין איסור לכתחילה משום שאין כוונתו לבטל. לא כן מבואר הטעם במשמרת הבית גבי כלי שאינו בן יומו שהוא להרשב"א משום ביטול ולא שייך אין מבטלין, וז"ל במה"ב אבל בלע מותר כוון שפוגם תערובתו. ואי אתה יכול לאכלו "לעולם" בלא פגמו ותערובתו. וכ"כ הרשב"א בחה"א גבי כלי שדרכו להשתמש בשפע משום שא"א "לעולם" לבא לידי נתינת טעם והוא ג"כ כנ"ל. וע"כ שפיר הקשו הראשונים בהא דולשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינו דאין מבטלין איסור לכתחילה. והיינו דמשום שיכול להשתמש במינו וכך דרכו להשתמש במינו. א"כ אכתי תורת איסור עליו:
ב) ועוד נ"ל דקדוק לשון הרשב"א אבל בלע מותר משום דבלוע שאין סופו לצאת טהור וכמאן דליתא לענין טומאה. ע' נדה (דף ס"ב) וה"נ בזה שאם יצא יתבטל ויהי' כמאן דליתא. ולא חשיב שם איסור כלל כיון שבלוע:
ג) והנה בנ"ד ששמנונית קרוש על הסכין ודאי שם איסור עליו ויוכל לחתוך עמו בשר שיאכלנו צלי ולא יתבטל. ועוד שאינו בלוע רק בעין לא שייך היתר הרשב"א כלל. מלבד זה מחויבים לתקן כידוע שמתערב משהו בשר בעין שאינו מתבטל והוא איסור תורה בעסק מאכלות אסורות. אשר בו תלוי עיקר קדושת ישראל. וידוע דברי חז"ל בפסוק ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי. ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו:
ד) על דבר הקדירות של מתכת המצופין הנה הרב ר' בעריש זצ"ל אבד"ק בענדין. נתודע לו מהוטע כי הציפוי של מתכות וע"כ הכשיר אותם בהגעלה. וע"ז סומכים הרבנים המקילים וכן ראוי להקל.
ה) על דברת הרא"ש שהוכיח דמהני טבילה קודם הגעלה. מנדה מזין עלי' והיא טהורה. והוקשה לו דרש"י פי' שטובלת לשתיהן כאחת. איני יודע מה קשיא דמ"מ ראיית הרא"ש נכונה מהזאה. ובודאי אם רצתה לטבול מטומאת מת בכדי שלא תעשה כלים הנוגעת בהם אב הטומאה שפיר דמי. ומקרא מפורש בתורה במצורע שטובל טבילה ראשונה. ואח"כ הוא כל שבעת הימים כשרץ. ומ"מ הועילה לו טבילה ראשונה מלטמא בביאה ומלטמא משכב ומושב אף שעדיין טומאתו עליו:
ידידו הדו"ש הק' אברהם