אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן סח

סימן סז

ב"ה יום ג' דברים תרנ"ב לפ"ק. שלום לכבוד הרב החריף מו"ה ראובן ישעי' נ"י אבד"ק ווייסליץ. א' על דבר התרנגולת שנפלה לרותחין פשוט שדינו כאילו נפלה לאור כמ"ש הרוקח. והתב"ש הביאהו. וכן משמע בפסחים (ע"ה.) דפליגי אם גחלת של מתכת חשיב אש. וכן הוא מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בהלכות שבת בגחלת של מתכת דלראב"ד לאו אש. ואעפי"כ אמרינן גבי בת כהן פתילה של אבר עושין לה "וחומרת" את בני מעי'. ואשר נשען על החת"ס (סי' נ"ד) שהתיר בהמה ששתתה פסולת י"ש שהוא חם דנפלה לאור תנן ואין להוסיף על הטריפות. וחשב מעלתו שהחת"ס דחה את הרוקח מהלכה מדיוקא דמתני'. חלילה לחשוב את החת"ס בכמו זה. כי זה הי' ראוי לגס לבו בהוראה. לא לקדוש עליון כמוהו. איך ישליך את הרוקח אחר גיוו לדחותו בדקדוק קל ולא להביא דעתו כלל. בפרט שהתב"ש הביאו בלי חולק. בלי ספק כוונתו שבהמה ששותת רותח טרם הגיע לבני מעי' מרגשת וקופצת פי' מלשתות עוד ונעשה כלי שני בפי' וע"כ לא שנה במשנה שהגיע רותת, בתוך מעי'. ואלא דרך נפילה. זה כוונת הח"ס לדונו לכף זכות:

(ע' בהשמטות).

ב) וסירכא מינה ובה שמקמיט ע"י הסירכא ובהסיר הסירכא מתפשט הקמט. פשוט דבעגלים לא מהני מיעוך:

ג) ואשר כתב על מה שהבאתי דברי הפרמ"ג [באבני נזר חלק או"ח סי' י"ט] שבראש יוסף סותר דברי עצמו מדברי פרמ"ג. בפרמ"ג ראיתי כזה בשבת. שבראש יוסף כתב שמותר לסחוט מה שאינו גדולי קרקע לכתחילה. ובפרמ"ג כתב בעצמו שאסור וכן פשוט בפוסקים שאסור. ובנ"ד הדבר ברור ג"כ כמ"ש בפרמ"ג שמותר וכמו שביארתי בתשו' הנ"ל. ועי' רמב"ן בפי' התורה זה לשונו. וטעם כיסוי הצואה אין צואה כטומאה שתטמא את מקומה ותהי' בוקעת ועולה. אבל אסור לראותה בעת התפלה כו'. וכאשר נעלמה מעין רואה אין רע. ולכאורה תמוה שהרי צואה בעששית מותר לקרות ק"ש אף שרואה. אלא ע"כ דעתו ז"ל דגלי קרא דוכסית דסגי בכיסוי של כל דבר ואפי' עששית. וגלי קרא דגבי צואה ראי' דרך עששית לא שמה ראי' וכמ"ש:

דברי ידידו הדו"ש הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה