אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן נז

סימן נו

ב"ה יום ב' פקודי תרס"ה לפ"ק פה סאכאטשוב. שלום לכבוד מחו' הרב החו"ב מוה' חנוך העניך נ"י האבד"ק לאסקרוב.

א) דבר מה שכתב הרמ"א יו"ד (סי' נ"ה סעיף ה') דבהפ"מ יש להורות כהלכה. דכתב בחכמת אדם שהכוונה אפי' אין עור ובשר שלם. אשר דעת כל האחרונים להיפוך. וביותר שגם הלבושי שרד בפתיחה (אות כ"ט) כתב דיש מקום לפרש דברי רמ"א אפילו ביש נקב. אך כתב שהמנהג אינו כך. ומה נוכל להקל נגד המנהג:

ב) והי' מקום להקל בעצם האמצעי למעלה מצה"ג מטעם ס"ס. ואף דאנחנו בני אשכנז מורים כרש"י. הלא גם לרש"י גופי' יש שני לשונות אך דאזלינן לחומרא בשל תורה. ובתוס' ע"ז (ז'.) דה"מ בשל. בשם רש"י בתרי לישני בשל תורה הלך אחר המחמיר ואף שכתבו שם בשם הריב"א דאיכא דאמרי טפל לגב לשון ראשון. הלא הריב"א פסק כאן לגמרי כלישנא בתרא. כמ"ש הרא"ש בשמו:

ג) אך יש להביא ראי' דמשום ודאי אוסרים לדידן שהרי תוס' רי"ד בס' המכריע (סי' י"ח) הביא ראי' כהרי"ף והרמב"ם ממעשים בכל יום שחותכין רגני הגנבים למעלה מצה"ג וחיים. וצ"ל להאוסרים דהוא ודאי טריפה לדידהו. וע"כ לא משגחינן בשום דבר. כמ"ש הרשב"א בתשובה דודאי טריפה לא מהני י"ב חודש ולא משגחינן בשום דבר נגד דברי חכז"ל אשר הסכימו ע"ז חכמי ישראל. אבל אם הי' ספק שוב נסמוך על הנסיון:

ד) אך יש לדחות ראית תוס' רי"ד עפ"י הש"ס יבמות (ק"כ) בחותך רגלו מן הארכובה ולמעלה בסכין מלובנת גם רבנן מודים לרשב"א דיכול לחיות דכשנעשית הרפואה תיכף בשעת חתיכה יכול לחיות וע"כ כשחותכין רגלי הגנבים עפ"י המלכות ודאי המלכות עושה כל טצדקא שיכולין לעשות או שחותכין בסכין מלובנת או שאר רפואה שעושים בשעת מעשה רפואות שיהיו יכולין לחיות:

מ"מ הלבושי שרד כתב גם בזה מדלא חילק רמ"א משמע בכל ענין טריפה שהוא מטעם ודאי ואין להקל:

הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה