אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן מח
א) בדין סרכות הריאה הקשו התוס' לדעת רש"י דאין סירכא בלא נקב אמאי כסדרן כשירה הא הוי קרום שעלה מחמת מכה. ולטעמא דסופו להתפרק ג"כ קשה הא דאמר לקמן אי האי מנקיב טריפה:
ב) ונראה ליישב לפימ"ש הט"ז (סי' מ') בפירוש דברי בה"ג במחט שנמצאת בלב דהיכא דסופו לנקוב הלב יש חזקה רעה למחט זו. וחיישינן שמא כבר נקבה בבואה לתוך הלב יע"ש. והנה הרשב"א כתב בתה"ב דאפי' למ"ד אין סירכא בלא נקב. מ"מ יוכל להיות שבא מנקב קרום עליון לבד:
ג) ולפי זה י"ל דשלא כסדרן דסופו להתפרק הרי יש חזקה רעה לסירכא זו. ושוב חיישינן שמא בא מחמת נקב שני הקרומים וכדברי הט"ז הנ"ל. אבל משום דסופו להתפרק לחוד לא הוה מטריף כיון דהשתא לא ניקבה. ועדיין אין שום ריעותא בקרומים. ודומה לסופו לנקוב ע"י מחט דכשר. אלא דמשום דסופו להתפרק חיישינן שמא כבר ניקבה כנ"ל. אבל כסדרן תלינן דבא מחמת קרום עליון לבד. או אפשר דתלינן דבא מחמת לחות הריאה רק שלא כסדרן משום דיש חזקה רעה לסירכא כנ"ל תלינן דמחמת נקב באה: