אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן לא
א) בדין חילוף צורות האונות כתב הגאון מו"ה סענדר ז"ל דאם הארוכה ועבה נתקטנה מהאמצעית אולם האמצעית הוא כדינה והארוכה ועבה צמקה אך ע"י הנפיחה הרוח כלוא בכולה אך לא כשאר אונות דכשירה בהפס"מ. ומשום דנראה דקטנות האונא בא מחמת הצימוק יע"ש שהאריך בטעם הדבר:
ב) ולכאורה יש ליתן בו טעם לשבח לומר דטעם טריפות חילופים אלו כמ"ש רש"י בחליף דוושט משום דשניהם נטולים ממקום שהם ראוים להיות. ולשיטתו דוקא ששניהם נשתנו במראה. אבל אם האחד לבד הוחלף מזה נראה שהאחד נשתנה ממראיתו לבד. אבל לא נעקר ממקומו ושנוי מראה אינו פוסל. ועיין בתב"ש (סי' ל"ג) שביאר כן שיטת רש"י וכמו כן י"ל בנ"ד:
ג) ובזה יתיישב קושית הפר"ח על המטריפין חילוף צורות האונות מעינוניתא דוורדא דמשלים למנין האונות לדעת הרבה פוסקים. ואפי' רש"י לא פליג אלא משום דיתרת הוא ולא קיימי בדרי דאוני ולפמ"ש ניחא כיון דכל טריפות דחילוף צורות משום דכל אונה אינה עומדת במקומה. וע"כ לדידהו דלא קפדי אמקומן כשר. משא"כ לרש"י דמטריף משום שאינה עומדת בדרי במקומה הוא הדין דיש להטריף בחילוף צורות משום דכל אונה אינה עומדת במקומה אלא במקום חברתה:
ד) ועוד דאפילו הפוסקים דעינוניתא משלים היינו משום דהעינוניתא עומדת במקומה. וא"כ יש כאן חמשה אונות שעומדות כל אחת במקום הראוי להן. משא"כ בחילוף צורות ששני אונות אינם עומדות במקומן:
ה) ונחזור לנ"ד דאם האמצעית כדינה. והארוכה ועבה צמקה. וע"י כן נתקטנה מהאמצעית כיון דקטנות הארוכה לא באה מחמת החילוף וכל אחת עומדת במקומה כשר:
ו) איברא דקשה לי על הטעם שכתבתי משום דכל אחת אינה עומדת במקומה. דהא באונא עליונה של ימין עם אונא עליונה של שמאל יש שני מיני חילופים. א' שינוי צורה. והוא ברמ"א בשם מהרי"ו והב' חילוף גדול. והוא ברמ"א בשם מהר"א מפראג ומשמע דאפי' באחת מהנה שנתחלפו טריפה. אף שאי אפשר לומר שהאונות לא נשתנו מטבעם. מ"מ אם איתא שהחליפו גם את מקומם. הי' להן להיות נשת ו בשתיהן כלומר בצורתן ובגודלן. וממה נפשך על כרחך צריך אתה לומר שכל אחת נשתנית מטבעה הצריך להיות אף אם תאמר שהחליפו מקומם. וא"כ שוב מהיכא תיתי לומר שהחליפו גם את מקומם [אמר המגיה. עיין בתשובה הסמוכה לפנינו ואפשר שמהר"א מפראג הטריף משום שיטת הרמב"ם והרא"ש דמטעם לקותא אתינן עלה. אבל לשיטת רש"י שפיר יוכשר]: