אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן כה

סימן כד

א) חולין מ"ג אמר רבה קרום שעלה מחמת מכה בוושט אינו קרום ופרש"י ולא דמי לסתימת וכו' דההיא סתימה דמעיקרא הוא. ונחלקו האחרונים בפי' דברי רש"י אית דמפרשי שדבר הסותם הוא בתולדה שאף שבשעה שניקב עדיין לא הי' סותמו כיון שאח"כ נסתם באבר שהי' בתולדה שפיר דמי. ופי' זה מסתייע מדברי הר"ן דמהני סתימא דאונא חברתה בסירכא כסדרן. והא דלא מהני קרום שעלה מחמת מכה משום שהקרום אינו בתולדה. הפירוש הב' דבעינן שלא יהי' בו נקב שעה אחת. ואפי' סתימה עם אבר בתולדה לא מהני:

ב) והנה לפי פי' הב' יש קולא ג"כ באם ניקב קרום אחד דוושט ונסתם. ושוב ניקב קרום הב' שפיר דמי כיון דלא הי' נקב מפולש פעם אחת. ולפירוש הא' משום דהקרום אינו בתולדה ה"נ הקרום אינו בתולדה ולא מהני:

ג) אולם התב"ש כתב דאפי' לפי' הא' כשר דדוקא במקום שנעשה טריפה הוא דאינו מעלה קרום יפה. אבל כשאינו נעשה טריפה שפיר מעלה קרום טוב. ומפרש בזה הא דמהני סתימה בכרות שפכה דהוי פסול חוזר להכשרו משום דהתם לא נעשה טריפה ודוקא במקום שנעשה טריפה דלא מצינו מיתה וחיים כאחד. ועל כן דין זה לכל הפירושים כשר:

ד) והנה יש לי מקום עיון בזה מסוגיא דנדה (דף נ"ה) וזה תוארה אמר רב אדא בר אהבה דומיא דעצם מה עצם שאין גזעו מחליף יצאו שער וצפורן שגזען מחליף. והרי עור דגזעו מחליף דתנן הגלודה ר"מ מכשיר ואפי' רבנן לא פסלו אלא דאדהכי והכי שליט בה אוירא ומתה ולעולם גזעו מחליף ותנינן אלו שעורותיהן כבשרן עור האדם. הא איתמר עלה אמר עולא דבר תורה עור האדם טהור כו' ואיכא דאמרי והרי עור דאין גזעו מחליף דתנן וחכמים פוסלין. ואפי' ר"מ לא קמכשר אלא משום דקריר בשרא וחיא ואמר עולא ד"ח עור אדם טהור כי אתמר דעולא אסיפא איתמר דבר תורה עור אדם שעבדו טהור ופסק הרמב"ם כלישנא בתרא:

ה) והנה להנ"ל קשה לי ללישנא בתרא מה ראי' הביא מרבנן דפסלו בגלודה ש"מ דעור אין גזעו מחליף. נימא דלעולם דעור גזעו מחליף. אך הני מילי כשאינו נעשה טריפה בחסרון זה. היינו כשלא נגלד כולו אבל כשנגלד כולו כיון שנעשה טריפה לא מצינו מיתה וחיים כאחד. וכן לפי' הב' דבעינן שלא יהי' בו נקב שעה אחת. מה ראי'. דלמא לעולם יחזור העור אך משום שהי' תחילה בלא העור כבר נטרפה:

ואין לומר דהיינו דאמר בל"ק דאדהכי והכי שליט בה אוירא ומתה. דלישנא אדהכי והכי משמע דמתה קודם שתעלה ארוכה. אבל אם הי' מעלה ארוכה היתה חי'. ואין לומר דמ"מ כיון דכשינטל כל העור לא יהי' גזעו מחליף חשיב אין גזעו מחליף. (דעל כרחין לומר כן דהא אם נשתייר בו כסלע כשר. ופרש"י דע"י האי כסלע כולו מעלה ארוכה. וא"כ על כרחין רק הוכחה על אם נגלד כולו דהוי דומיא דעצם דאין גזעו מחליף אם ניטל כל העצם אבל אם ינטל מקצת העצם יהי' ג"כ גזעו מחליף וכדברי הרשב"א בשם מורו הרב שהבאתי לעיל (סי' הקדום אות ואו) דאפי' ניטל מהגלגולת כסלע מעלה ארוכה ע"י בידור סמנים ודוקא בחסרון חוליא לא הדר בריא ועל כרחין החילוק כנ"ל. משום דבחוליא ניטל כולו ובגלגולת נשתייר מהגלגולת ולא נחסר רק כסלע]. דליתא. דמה שאין גזעו מחליף משום שנעשה טריפה ודאי לא חשיב אין גזעו מחליף כיון דאם ניטל מקצתו ואינו נעשה טריפה הדר בריא. ודוקא מה שמעלה ארוכה מחמת מקצת הנשאר לא חשיב גזעו מחליף. אבל אם נאמר דבעצמותו הדר בריא רק מחמת הטריפות לא הדר בריא ודאי חשיב גזעו מחליף. דאל"כ מה קאמר ללישנא קמא ואפי' רבנן לא אמרי אלא משום דאדהכי והכי שליט אוירא. סוף סוף הרי אין גזעו מחליף דבמידי דמיטרפא לא משבח. אלא ודאי דבמידי דמיטרפא ושעל כן אינו חוזר לברייתו לא חשיב בהכי אין גזעו מחליף. והדרא קושיא לדוכתא:

ז) על כן נ"ל ברור דכי אמרי' אין טריפה חוזרת להכשירה ואם הי' פעם אחת דבר הפוסל לא מהני סתימה אח"כ. ואפי' אבר מתולדה. היינו באופן שבשעה שניקב לא הי' עומד ליסתם. אבל אם הי' עומד ליסתם לא חשיב שהי' נקב פעם אחת. והטעם דהנה כללא הוא בכל טריפות דכל העומד לנקוב כנקוב דמי והוכיח הפ"מ דאינה חי' י"ב חודש משעה שנעשה עומד לנקוב. וכן מוכח בשמעתא דטריפה אינה יולדת דאפי' רק עומד לנקוב אינה יולדת. דאל"כ משכחת טריפה שעומדת לנקוב שילדה. ומשכחת ולד טריפה בנטרפה ולבסוף נתעברה. ומוכח דבמה שהיא רק עומדת לינקב ניטל ממנה חיותה כאלו כבר ניקבה. כמו כן אני אומר להיפוך בניקבה ועומדת ליסתם דחשיב כאלו כבר נסתם ולא ניטל ממנה חיותה. דכבר התחיל בה מעשה המכשיר:

ח) ובזה יתיישבו כמה ענינים בפרק אלו טריפות דמכשרינן צמקה בידי שמים משום דהדר בריא. ולכאורה קשה כיון דצמקה טריפה מה יועיל מה דהדר בריא. ולומר דצמקה בידי שמים לא הוי טריפות כלל. א"כ למה לי טעמא דהדר בריא. אלא הוא הדבר שדברתי. כיון דעומד לחזור ולהברות לא נעשית שאם כלל. ודוקא שבשעה שנטרפה לא הי' ברור שתחזור ותבריא. על כן אף שאירע מקרה אח"כ שנסתמה כיון דבשעה שניקבה לא התחיל בה מעשה המכשיר וניטל ממנה חיותה. משא"כ בדבר העומד ליסתם. תיכף התחיל ליעשות בה הסתימה ולא ניטל חיותה כלל. והוא מפתח גדול לדיני טריפות. [מיהו בקרום שעלה מחמת מכה נראה מדברי הר"ן דאפי' ברור שתעלה קרום לא מהני דבעצמותו כמי שאינו. ולפי"ז אפי' ניקב רק עור אחד ונסתם. ושוב ניקב השני לא מהני דאם לא כן מה קשיא לי' במגב לגב. אימא דבכסדרן ברור שיעלה קרום כשם שצריך לומר במחיתוך לחיתוך. דאל"כ אין טריפה חוזרת להכשירה. ויש לדחות] וע"כ הכא דגזעו מחליף היינו שברור שתחזור לא חשיב טריפה חוזרת להכשרה כשיחזור העור דלא נטרפה מעולם ודו"ק:

ט) ולפי זה יצא לנו דבדבר שהוא עכשיו סימן טריפה אין להכשיר משום דהדרא בריא אלא אם כן ברור דהדרא בריא כמו בצמקה בידי שמים דהדרא בריא ע"י פושרין מעל"ע. ופשיטא דחיות הבהמה מהני טפי מפושרין מעל"ע. וע"כ הדבר ברור דהיתה חוזרת לבריאתה בחיי' כיון דפשיטא לחכמי הש"ס דצמקה בידי שמים חוזרת לבריאתה בפושרין מעל"ע מדאמר ואי לא הדרא בידי אדם הוא. מכלל דפשיטא להו דאי הוה בידי שמים היתה חוזרת ועל כן בידי שמים כשר:

ובהכי ניחא דהבדיקה מהני רק להוכיח דבידי שמים הוא. ולא כפשטו דמדחוזרת ע"י פושרין כמו כן היתה חוזרת לבריאתה יהי' מה שתהי' בידי שמים או בידי אדם. אך הוא הדבר דאף דחזרה ע"י פושרין. מ"מ י"ל מקרה הוא שחזרה. ואף דא"כ גם בחיי' יוכל להיות שהיתה חוזרת לבריאתה וכיון שאפשר שתבריא לא מקרי טריפה. ליתא דכיון דבידי אדם אין ברור שתבריא. שוב אף אם היתה חוזרת כבר נחלשה הבהמה. ואין טריפה חוזרת. ע"כ מהני להוכחה רק דבידי שמים הוא וברור שתבריא. ובידוע שבידי אדם הוא אפי' חוזרת לא מהני:

יא) ולפמ"ש נ"ל לכאורה דדינו של בה"ג דצמקה אונא שלימה טריפה בזה אפי' ידוע דבידי אדם מהני בדיקה לפי טעמו של תב"ש בחסר אונא משום דסופו לנקוב. וכיון דחזרה ע"י פושרין מוכא דעכ"פ הי' אפשר שתחזור לבריאותו. דאף שתאמר שעכשיו מקרה הלא גם מקרה זו הי' אפשר שיארע לה בחיי' וא"כ אין סופו לנקוב. אך באמת זה אינו דהא כתבו התוס' בעוף שנפסק אחד מהגידין דטריפה דטעמא משום דסוף שינטלו כולם. וקשה האיך הוה טריפה. הא אפשר שיחתכו למעלה. ואי כתירוץ הר"ן דהתחיל הכאב הא עדיין לא נחתכו הגידין ולא התחיל הכאב. ועל כרחין דאפי' בסופו ליפסק אמרינן דהתחיל הכאב בבהמה. וכן בדין מדחזינן דאינה יולדת וה"נ אפי' נתרפאת אח"כ לא מהני כיון דמתחילה הי' סופו לנקוב כנ"ל:

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה