אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קמט
ב"ה ד' חי' תרס"ט לפ"ק פה סאכטשאב. לכבוד האלופים הנכבדים העוסקים בצרכי ציבור באמונה בקהל עדת ישורון בווארשא יע"א. יקרת מכתבכם הגיעני, הנה אם התינוק מת מליל שמיני ואילך קודם שנימול דין גמור הוא שלא לקברו בערלתו אך אם מת תוך שבעה רוב הגאונים שכל דבריהם דברי קבלה ופוסקים ראשונים ופסק השו"ע וכל האחרונים לנהוג למולו קודם קבורתו, וידוע כי כל מנהגן של ישראל תורה היא ויסודתן בהררי קודש והשולח יד לבטל שום מנהג ממנהגן של ישראל חוששין עליו שרוצה לקעקע ביצתן של ישראל לגמרי ובפרט בנידן דידן כי מחשבתם ורצונם לבטל המנהג נכרת שכונתם להכעיס, כי מה הפסיד להם אם יסורו ערלתו קודם קבורתו, אך שכוונתם להכעיס וזה להם פתח להפר בריתו של אברהם אע"ה בכלל וחייבין לעמוד כנגדן בכל עוז, ואחת היא אם הדבר מצד עיקר הדין או מצד מנהגן של ישראל, הלא תראו דין המפורש בסנהדרין (דף ע"ד ע"ב) אערקתי דמסאנא, יהרג ואל יעבור ופי' רש"י ז"ל איננו אלא מנהג, כיון שכוונתם להעביר המנהג והוא דבר של רבים הדין הוא יהרג ואל יעבור, כמו אם הי' כוונתם לעקור עיקר דת תוה"ק כמו שמבואר שם, כן אומר בנידן דידן שאחת היא אם באים לבטל דבר שהוא מצד עיקר הדין או דבר שהוא מצד מנהגן של ישראל מחויבין לעמוד כנגדן בכל עוז ואם יעשו בית הקברות לעצמן ויפרשו לגמרי מן הציבור אין אנו אחראין עליהם, ומחויבים להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה שלימה וישובו לעדת ישראל לגמרי והשי"ת יסיר את לב האבן ויטו שכם אחד לעבדו ותהי בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מן אורייתא:
נאום הק' אברהם.