אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קלו
[כפי הנראה התשובה הנוכחת והשני' שאחר זאת נכתבה אחר התשובה שנדפסה באהע"ז סי' ר"ז והרוצה לעמוד עליהם יעיין מקודם בהתשובה הנ"ל].
ב"ה אור ליום ג' ראה תרמ"ב לפ"ק. החוה"ש וכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם נ"י עה"י פה"ד כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י מכתב קדשך הגיעני, דבר השאלה מהיבמה ובענין הכרת העובר שכתבת ליישב דברי האחרונים משום דשיוכר העובר קודם שליש ימי' הוי מיעוט שאינו מצוי, ואני כתבתי בתשובה ראשונה להוכיח דהוי מיעוט המצוי שלא יהי' ניכר בשליש ימי' עיי"ש אות כ"א, וה"ה להיפוך שיהי' ניכר קודם. אך באמת בנ"ד א"צ לכל זה דכן מפורש באו"ז דעכ"פ פחות משני חדשים אין העובר ניכר, וכמו שהבאת דבריו בתשובתך, אך בנ"ד שאין עדים רק נשים הן על הכרת העובר הן על גמר שער וצפורן לא ידענא להתיר:
והנה הבית מאיר כתב דגם הרמב"ם מודה דעל כלו חדשיו אין אשה נאמנת והביא ראי' מרמב"ן דניתן לי בן חשוב עביד לאגלויי, אבל בזה דלא עביד לאגלויי מה זה ענין לע"א ביבמה דמפורש בש"ס הנאמנות משום עביד לאגלויי ובכלו חדשיו לא עביד לאגלויי ולא דייקא, אך אפי' להב"ש דלהרמב"ם נאמן משום דרוב מתעברות ויולדות מסייע, וה"ה בזה דרוב בני קיימא מסייע, ויש לעשות סמוכין לזה מש"ס נדה (מ"ח) דלאחר שהגיע לכלל שנותי' סימנים נבדקות עפ"י נשים משום דמסייע לה חזקה דרבא דרוב מביאין שערות בזמנם:
אך בלא ידעינן שגמרו שער כו' וחלה ומת אין כאן רוב, דלעומת רוב בני קיימא יש רוב להיפוך דרוב בני קיימא אין מתים תוך שלשים כמו שהארכתי בתשובתי הראשונה, ושוב מצאתי כן בתשו' משכנות יעקב בפשטות, ויעויין בתשו' חת"ס חלק אהע"ז שם יש תשובה מהגאון רעק"א וכמדומה גם מהגאון מליסא המעיין בדבריהם יראה דס"ל כן א"כ איך אפשר לומר שתהי' אשה נאמנת בדבר שבערוה, ואפי' לדעת הרמב"ם שביארנו בסוף תשובה שני' דס"ל אפי' נפל גמור פטור מה"ת (ויש סיוע לזה מחילוק שבין בני בבל בין בני א"י בסוף יש"ש ב"ק שבני א"י מתירין אשה לשוק עפ"י נפל עיי"ש, ע"כ י"ל דגם לדידן בני בבל אינו אלא מדרבנן] מ"מ הא מפורש שם בנדה דאין אשה נאמנת לומר [תוך הפרק לר"י, וכן לאחר הפרק לר"ש דלית לי' חזקה דרבא] קטנה היא שתמאן, הרי אפילו בדרבנן לא מהימנא אשה בדבר שבערוה, ואם תאמר דהתם משום דאתחזק איסורא קודם מיאון כהא דיבמות (פ"ח.) אנא ידענא דאתשיל מרי' עלה דחשוב אתחזק איסורא אף דעוקר הנדר מעיקרא, ה"נ אף דמיאון עוקר הקידושין למפרע חשוב אתחזק, שתי תשובות בדבר, חדא דלא דמי לשאלה שלא ראינו השאלה, והכא ראינו המיאון, והספק אם היא גדולה ואדרבה בחזקת קטנה קאי וידוע דברי רשב"א פרק ד' אחין בענין מחזיקין מאיסור לאיסור, דהחילוק בין הספק במעשה המתיר עיי"ש:
ועוד דגם בנ"ד אתחזק איסורא דיבמה לשוק שהרי מת בעודה מעוברת וולד אינו פוטר עד שיוצא לאויר העולם, ואם הי' לנו עדים שהוחזקה בין הנשים בחזקת מעוברת מחמת הכרה דעובר הי' נראה להקל כמו הוחזקה נדה בשכנותי', ועיין בהפלאה בק"א סי' קט"ו, או דאם הי' עדים על גמר שער או על גמר צפורן [ועדות זה קשה מאד, והמאירי שבת כתב דאין אנו בקיאין בזה עכ"פ צריך עדים ברורים] ג"כ הי' נראה להקל, אך עתה אין לנו סמך רק על דברי הרופא שאומר דחולי זה אינו שייך לנפל, ואין סברתו מכרעת בזה, דודאי רוח חיוני שומר הגוף ומצילו מכל חולי, וכשלא נתקשר רוח חיוני בבשר דזה ענין נפל הוא מעותד לכל חולי, וכ"כ הרמב"ן במלחמות דמחמת חולשתו בא אליו החולי, אולי יוכל למצוא עוד עדים מה, וכעת אין דעתי להימנות להתיר עד בוא תשובתך שנית, אולי תוסיף בה איזה חידוש, דברי בנך המצפה לרחמי שמים לצאת מהעלילה:
הק' אברהם