אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קג
תשובה לק"ק טשענסטחוב בשנת תרמ"ג בדבר אשר חדשים מקרוב באו וחפצים לשנות מנהג אבותינו להפר חוק מלקרוא בשם לעולי תורה רק יעמוד כהן יעמוד לוי וכו':
אשיבהו כי חלילה וחלילה להפר המנהג בקריאה לס"ת בשמות אשר הנהיגו וגבלו הראשונים:
והנה רש"י פירש בהא דערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור סנהדרין (ע"ד) שאינו מצוה רק מנהג בעלמא ואעפי"כ מאחר שכוונתו לעבור על דת יהרג ואל יעבור, וזה ברור שהחפצים לשנות את מנהג הקריאה לא במרד ובמעל חלילה יעשו זאת כי מה עול מצאו בהמנהג הזה כי ירחקו ממנו רק יחפצו להתדמות להחדשים באשכנז, וזאת ידוע כי המתחילים באשכנז לשנות המנהגים הי' חפצם ומגמתם לעקור את הדת בכללו ופוק חזי מה דסליק בהו ומה המה בני המשנים, הגם כי עתה באשכנז מעשה אבותיהם בידיהם ואינם מתכוונים בזה למאומה אעפי"כ הנה ידוע מ"ש הרשב"א בתשו' חלק ד' בלאו דלא ילבש גבר דאם הראשון עשה להתדמות לנשים אף דהבאים אחריו אינם מתכוונים רק להתדמות אליו, מ"מ כולם נידונין עפ"י כוונת הראשון, וא"כ בנ"ד נמי מאחר שהמחדש הראשון כוונתו לעבור על דת, שוב גם הבאים להתדמות להחדשים נידונים ג"כ כאילו היתה כוונתם לעבור על דת, ואפי' ערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור:
ומהראוי שתדעו כי מנהגי ישראל לא על תהו נתיסדו ח"ו ובכולם יש בהם סודות עמוקים ונכוחים למבין, וגם המנהג הזה לקרוא בשמות לעלות לתורה יסודתו בהררי קודש כנודע למביני מדע, ועוד שהדבר הזה נוגע להם יותר ויותר כי מאחר שלא יקראו כלל בשם יהדות ואף לס"ת ואם יארע להם גט כריתות יש חשש נשתנה השם, ויש חשש א"א וממזרות לעולם ולעולמי עולמים, הגם שאין להרהר על הגיטין הנתונים במקומות אשכנז שהנהיגו כן, כי יש לומר היתר בדיעבד, אבל חלילה וחלילה לעשות כן לכתחילה:
ועתה אמרו לאחיכם עמי וקראו להם לשלום ותבארו להם המכתב באר היטב, אך השמרו לכם לדבר עם אחיכם בלשון רכה ואפי' הני תלת מילי דצריך אדם לומר ערב שבת עם חשיכה בתוך ביתו אצרכינהו למימר בניחותא כי היכי דלקבלינהו מיני', מה גם דברים הנאמרים לרבים, ואם כה תעשו בטח ישמעו לכם ולא יוסיפו עוד לחפוץ כדבר הזה, מה גם בזה שאין בו שום יתרון כי אם להמרות פי ה' ולא נחשדו ישראל על כך ח"ו:
אלה דברי המצפה להשיג מכם אגרת שלום ואמת בשורתא טבתא מיהודאי דלא יעידון מאורייתא:
הק' אברהם