אור ברסלב

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן צג

סימן צב

ב"ה יום ב' וישלח תרלפ"ק. שלום לכבוד ידידי הרב המאה"ג החסיד מו"ה אלכסנדר זיסקינד נ"י הכהן אבד"ק פיאנטקי. מכתבו הגיעני וכעת הנני מופנה מעט אמרתי להשיבו. דבר שאלתו בבועה בדקין וליחות בתוכה ומצד השני מראה ולאחר שגררה הבועה עם הליחות הלך המראה:

לדעתי הדבר פשוט שכשר וכמ"ש הפרמ"ג, ואפי' לדעת התב"ש בריאה שהי' לה מראה פסולה ולאחר קליפות הקרומים מהריאה הלכה המראה פסולה, היינו משום דמשמע לי' לשון הש"ס דלא מהני בדיקה, ולא דמי לחסרון בפנים. אבל בנ"ד למאי ניחוש לה מסברא כיון שרואין שאין ריעותא מעבר השני, וגם בריאה רוב אחרונים חולקין עליו, וכ"ש בנ"ד שאפי' יש מראה גמורה מעבר השני אין ברור להטריף, והפרמ"ג בעצמו באפשר כתבו בפרט הטעם שכתב בסי' מ' דהוי כקורט דם וכבר הסכימו האחרונים במחט שנמצא ומעבר השני מראה אודם אינו אוסר. ודווקא נצרר הדם בעובי הבשר הוי כקורט דם, אבל אודם בעלמא אינו מזיק, רק הנוב"י כתבו מסברא כיון שהשינוי מראה בא מחמת הלקותא שמעבר השני ואין דבריו מוכרחים, ודי לנו להחמיר באופן המבואר מדבריו:

אכן אם נפוח מעבר השני י"ל דנהי דנפוח לבד אין מספקין לבשר שהרופא גורדו, מ"מ אם אבעבוע מעבר השני האבעבוע מעיד על הנפוח שמחמת לקותא, אך אין לחדש חומרות שלא נזכרו בפוסקים:

ולכאורה הי' מקום לומר לדעת התוס' בקוץ בוושט שמא הבריא ונתרפא וס"ל ג"כ נקובת הוושט טריפה, והא דלא חיישינן במחט בבה"כ משום דשאני וושט דגמדא ופשטא ע"כ חיישינן שחזרה לאחוריו משא"כ בבה"כ, וא"כ בניקב מחמת חולי שוה דין וושט לדקין, ולפמ"ש התוס' בפרק השוחט הא דניקב זה בלא זה כשר בשניקב הפנימי מחמת חולי ובחיצון לא ניכר שום חולי, וא"כ י"ל אפי' רק נפוח בחוץ כיון דניכר חולי בחיצון חיישינן שמא נתרפא:

אך י"ל דהתוס' לא כתבו כן רק בוושט דאי אפשר לבדוק החיצון אבל שמא נתרפא לא שייך במחמת חולי דא"כ גם מצד הפנימי הי' נתרפא, ודווקא בתחוב מחט בפנים חיישינן שמא נתרפא שהרי הפנימי לא הי' אפשר להתרפאות כיון שהמחט תחוב, ע"כ נ"ל להתיר אפי' החיצון נפוח:

עוד הי' אפשר לומר אם המראה אדום דג"כ אי אפשר לבודקו כמו בוושט שחיצון אדום, אך אין לדמות אדום לאדום, וניקב זה בלא זה בריאה כשר אפי' שהפנימי אדום כמאמר הש"ס כאהינא סומקא:

מיהו אם נראה למורה שאדמימותו שוה לאדמימות הוושט אפשר להחמיר בזה, וכן במחט בעבר אחד ובעבר השני מראה אדום אף שהאחרונים לא כתבו כן. בשגם שיש לחלק בין ניקב זה בלא זה דריאה דבודקין בנפיחה, אולם דעת הש"ך והאחרונים דנפיחה אינה מעכבת בניקב זבל"ז רק בדיקה במראה ובמשמוש כנ"ל, רק באם נראה שאדמימות שוה לאדמימות הוושט יש להחמיר כנ"ל, שאדמימותו ובאבעבוע בלא"ה אסור לדבר הנו"ב הנ"ל רק הנפ"מ במחט כנ"ל:

דברי ידידו הדו"ש הק' אברהם בפנקס נרשם שלא להעתיק אולי הי' כוונתו שלא לסמוך ע"ז להלכה].

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה