אור ברסלב

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן פ

סימן עט

ב"ה לכבוד חתן אחותי הרה"ג המפורסם חו"ב כש"ת מו"ה יעקב נ"י האבד"ק נאשעלסק אשר הוקשה לו נילף דאזלינן בתר רובא מדיליף מקרא ביבמות דקטן בן ט' מותר לייבם יבמה יבא עלי' כל דהו ולא חיישינן שמא סריס הוא:

תשובה יותר הי' לו להקשות לר"מ דס"ל באמת דאסור לייבם מספק סריס, ואפי' לדעת תוס' חולין (י"ב.) דמדאורייתא לא חייש ר"מ למיעוטא אלא מדרבנן [ובתוס' נדה כתבו להיפוך], זה באין חזקה נגד הרוב. אבל באיכא חזקה כנגד הרוב מפורש בקידושין (פ.) דאפילו לקולא חייש למיעוטא, וכן כתבו תוס' חולין בעצמם דבדאיכא חזקה כנגדה חייש ר"מ מדאורייתא למיעוטא, וגבי קטן וקטנה יש חזקת איסור אשת אח בשעה שהי' הבעל קיים ולאחר שמת הבעל נולד ספק שמא נתחדש מצוות יבום המפקיע איסור אשת אח [והיא חזקה גמורה דקי"ל נשואין אין מפילין אלא מיתה מפלת] וא"כ חייש ר"מ למיעוטא מן התורה:

אך הנה דעת רש"י פ"ק דקידושין דיבם בן ט' קונה ביבמה אך דמעטי' קרא ממיתה. א"כ קרא נ"מ לדיעבד שקנאה, ואף דכתיב יבא היינו אם הוא יבם, וכי תימא מה נ"מ כיון דאסור מספק, הא נ"מ לענין דיעבד, וכדעת רש"י דעת רמב"ם וראב"ד ורמב"ן ור"ן, ואפי' לדעת תוס' ורשב"א דמדאורייתא אינו קונה כלל יש לומר דהיינו למה דקי"ל כרבא דמשום מי איכא מידי, ומזה אין מוכח רק דשריא לי', אבל לא דקונה אותה, אך לאביי דמקרא יבמה יבוא עלי' כל דהו מסתברא דהוי יבום וקונה אותה, ומ"ש מעלתו שגם רבא אית לי' דאביי אינו מוכרח כלל:

עוד י"ל דמשכחת להתיר לכתחילה ביבמה שנפלה מן האירוסין לפני יבם קטן. ואם היבם סריס ותצטרך להעגן מספק עד שיגדיל היבם, וזה ללא דבר, דאם הוא סריס גם בגדלותו לא ייבם וודאי אדעתא דהכי לא קדשה נפשה ועי' ב"ק (ק"ה) ובתוד"ה דאדעתא, וא"כ מותרת להתייבם אליו מקטנותו ממה נפשך, שאם סריס הוא בטלה קידושי בעלה והיא זרה אצלו (והא דקטן לא מייבם לר"מ הא איכא ממנ"פ היינו בנפלה מן הנשואין דאיתהני מיני', ולא אמרינן דאם הוא סריס בטלו הקידושין של בעלה דרק באירוסין שייך זה דלא איתהני מיני' כמ"ש תוס' ב"ק שם ואם נאמר השתא דאסורה להתייבם לו ותצטרך להתעגן בוודאי אדעתא דהכי לא קדשה נפשה], ואין לומר דהשתא שנתקדשה אליו אין רצונה כלל שלא תתקדש אם תפול לפני יבם קטן סריס, דאפי' לא תתקדש תצטרך להמתין עד שיגדיל להתוודע שהוא סריס יש לומר שהיא מרווחת מיבמה שבטלו הקידושין עבור שהוא סריס שתוכל להתייבם בקטנותו ממנ"פ ולא תתעגן:

מה שהוקשה לו בעידי מכירה שהוזמו אין נהרגין, הא הוא נמי אינו נהרג ואיך משכחת לה נגמר הדין, ה"נ קאמר שהם אין נהרגין ממילא גם הוא אינו נהרג, וכ"כ רש"י בתחילת הסוגיא, ומה שהוקשה להכ"מ בעידי טריפה שהוזמו, היינו משום דעידי טריפה ג"כ משום עדות שאי אתה יכול להזימה שאינו בזוממי זוממין] ומטעם זה הי' לו לומר שהוא אינו נהרג:

נסתפקתי אם האחד מהעדים טריפה דפשיטא שהמזימין יהרגו, מ"מ עיקר העדות יפסול דהוי נכי ריבעא אפומא דהאי שאינו טריפה ודומה לנידון החלקת מחוקק סי' ל"ה סק"ג:

דברי דודו הדו"ש וש"ת הק' אברהם

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה