אור ברסלב
אבני נזר חושן משפט סימן מד › מחודש ג

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן מד · מחודש ג

מחודש ב

שיטת הרמב"ם פט"ז מהלכות אישות גט בלא כתובה אינו גובה כלל [וכשיטת הרי"ף רבי'] כתובה בלא גט ואמר הבעל לא גרשתי חייב ליתן לה העיקר ממדרש כתובה אבל לא התוספות, טען הבעל גרשתי ונתתי לה הכל נאמן על התוספות במיגו דלא גרשתיך ונותן לה העיקר, ותמוה דאיך יפרנס המשנה כתובה ואין עמה גט הרי אלו לא יפרעו דמשמע דאינו גובה כלל, והרי הרמב"ם סובר דאפי' אין עידי גירושין דיכול לומר לא גרשתיך אעפי"כ גובה העיקר, דעל העיקר לית לי' מיגו, ואין לומר דהרי אלו לא יפרעו היינו התוספות אבל העיקר יפרעו א"כ היינו רישא גט ואין עמה כתובה ג"כ אינה גובה תוספות כמ"ש הרמב"ם דאפי' במקום שאין כותבין כתובה אינו גובה התוספות בלא כתובה, וכן דעת כל הפוסקים, ומ"ש דתני ברישא גובה ובסיפא לא יפרעו, אלא ודאי המשנה ברור מללה כתובה ואין עמה גט לא יפרעו כלל וקשיא על הרמב"ם ז"ל:

ונ"ל דלק"מ דמתני' הא אוקימנא במקום שאין כותבין ע"כ שפיר ריעותא מדאין לה הגט מוכח שפרע בב"ד וקרע הגט, דאף דכותבין שובר מ"מ כשיש הגט קרעינן לי' [ואין כותבין שובר אלא בטוען המלוה אבד] כנ"ל כדי שיהי' לו אח"כ מיגו דאין את אשתי, וכן לרב אף במקום שכותבין כיון דס"ל דגובה בגט בלא הכתובה ע"כ קרעינן לגט כדי שיהי' לו מיגו דאין את אשתי, וכיון דכן שוב אינה גובית העיקר כלל בלא גט דיש ריעותא, אבל לדידן במקום שכותבין כיון דקי"ל דאינה גובה בגט בלא כתובה, א"כ ל"ל למקרעי, ממנ"פ אם לא יהי' לה הכתובה לא תגבה אף אם יהי' לה הגט, ואם יהי' לה הכתובה לא יוכל לומר אין את אשתי:

ואין לומר דקרעינן הגט כדי שיהי' לו מיגו דלא גרשתיך, דהא להרמב"ם היא נאמנת לומר גרשתני ליטול העיקר כתובה ולא יהי' מיגו, ואין לומר דמ"מ ריעותא מדאין לה הגט שגבתה גם התוספות וקרעו וכתבו שגבתה גם העיקר, דהא ליתא דלמה להב"ד לכתוב על הגט שבידה שגבתה העיקר כיון שלהעיקר לא תצטרך להראות הגט ותוכל לגבות בלא הגט [ואין לומר כלל שקרעו להגט וכתבו כדי שאח"כ לא תוכל לגבות בלא הגט דהוי ריעותא, דהא ליתא, דמאין יתחיל הריעותא, דוודאי אם נאמר דאף שאין מחליטין שיש ריעותא מ"מ קורעין. ממילא נצמח ריעותא, אבל לא זולת זה, והראי' שהתוס' כתבו בכל הסוגיא למ"ד אין כותבין שובר אינה גובה בלא גט וכתובה דע"י גט וכתובה לא יהי' לו מיגו, ולא כפשוטו דאם לא יהי' לה לא תוכל לגבות בלא גט וכתובה משום דאין כותבין שובר אלא דמהיכי תתחיל, וה"נ בנ"ד, ודו"ק כי א"א לפרש היטב בכתב] והר"ן בחי' שכתב שבלא הגט אינה גובה לטעמי' שכתב בנדרים (צ') דהיכי דתובעת כתובתה אינה נאמנת לומר גרשתני וכדעת ר"י, ע"כ אם אין לה גט יהי' לו מיגו דלא גרשתיך ע"כ שפיר קורעין הגט אף במקום שכותבין כתובה:

ויש לעיין בדברי הרמב"ם שכתב דעל התוספות נאמן במיגו דלא גרשתיך, ומשמע דביש עדים דאין לו מיגו גובה התוספות ואמאי יחשב ריעותא מה שאין הגט בידה שפרע בב"ד וקרעו הגט כדי שיהי' לו מיגו אח"כ וכמו לרב, או לדידן במקום שאין כותבין שאין גובה העיקר מטעם זה, ובאמת שלא נתבאר ברמב"ם ז"ל דאם יש לה עידי גט גובה התוספות וי"ל דהרמב"ם ה"נ קאמר דכיון דנאמן במיגו שוב נאמן בפשיטות אף בלא מיגו מחמת ריעותא דגט, או י"ל דדווקא על מנה ומאתים דמוכח מהגט שחייב חשבינן ריעותא בשאין בידה, משא"כ בתוספות, ודוחק, גם קשה דהא בש"ס ושמואל הוה ניחא לי' דאינה גובה תוספות, אלמא דמה שאין לה גט הוי ריעותא אפי' לגבי תוספות ועיין לקמן בביאור שיטת הטור ישוב ע"ז:

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה