אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן לג
ב"ה יום ד' תרמ"ט לפ"ק פה סאכטשאב החוה"ש לכבוד גיסי ידידי וחביבי הרב הגדול המפורסם חריף ובקי בחדרי התורה שלשלת היוחסין מחותני מוהר"ר חיים יצחק הכהן נ"י אבד"ק אסטראווע:
בדבר הפלאטץ המשותף לאחיות יורשות והעמידה אחת מהן בית על הפלאטץ ומתה וירשה בנה, וזה קרוב לשלשים שנה אשר הבית הזה עומד, ועתה באים שאר יורשות ומערערות, והיורש בא בטענת חזקה שטוענים ליורש, אך השותפין אין מחזיקין זה על זה, ונסתפק כת"ר הלא כל הטעם שמא כך התנו ביניהם ששותף זה ישתמש בה עכשיו ושותף שני ישתמש בה אח"כ, וזה אי אפשר ששותף זה יעמיד בית להשתמש בה לזמן לבד:
תשובה. לי נראה, הלוא העמדת בית לבד אינו חזקה, רק בזה שלא מיחה אח"כ ג' שנים, ומזה אין ראי' דשמא אח"כ השוו ביניהם כך, ולדעת רמב"ן ותו"ח דמשעה אחת שלא מיחה ג"כ יש ראי' שלקחה רק שיש ראי' להיפוך מדאין לו שטר, ולאחר ג' שנים דאין ראי' מדאין לו שטר, שוב מביאין ראי' גם משעה אחת שלא מיחה, וא"כ יש לומר שממה שהניח לו לבנות ג"כ יש ראי', אך דעת הפוסקים אינו כן, ועיין בקצוה"ח סי' ק"מ, ואף לדעת הרמב"ן יש לפקפק, ומ"מ בזמן רב כזה קשה לומר כך שיתנו ביניהם זה ידור בה שלשים שנה:
אך אינני זוכר לשון השאלה אם האחיות בעצמם מערערות, או אפשר בניהם אחריהם ובשעה שבנתה הבית קטנים היו ולא מהני החזקה אחר שמתה אמם, ובחיי אמם אף שהחזיקה שלשה שנים אינו מועיל זה בשותפין ולא הוי חזקה כלל, ועוד לשון הש"ע אפי' החזיק בה כמה שנים משמע אין שיעור לדבר, ע"כ נראה דלא הוי חזקה:
ימחול לי כבוד גיסי נ"י על איחור תשובתי, כי בכל פעם שרציתי להשיבו נזדמנו לי מניעות, גם מכתב זה נשתהה מאחר ר"ה ולא הספקתי לגומרו עד עתה:
ידידו גיסו מצפה לשמוע מכם בש"ט הק' אברהם